עלה ועץ

אֲנִי לִפְעָמִים רַבּוֹת עָלֶה נִידָּף, אָמְרָה

וְהוּא מִיהֵר וְהֵבִיא לָהּ שְׁתִיל שֶׁל עֵץ

שֶׁתּוּכַל לְלַבְלֵב עָלָיו

עֵץ כָּזֶה שֶׁל כֹּל הַשָּׁנָה

וְכֹּל הָעוֹנוֹת

כּוּלָּן

שְׁתִיל, וְלֹא עֵץ מוּכָן

כְּדֵי שֶׁתִּצְמַח אִיתּוֹ

וְלֹא תְּדַלֵּג כְּמוֹ פַּעַם עַל חֲוָויַת הַנִּיצָּנִים

יְחַכֶּה אִיתָּהּ

עַד שֶׁהָעֲנָפִים יוּכְלוּ לָשֵׂאת אוֹתָהּ

וְאוֹתוֹ לְצִידָּהּ