העכברוש והסנאי

אֲנִי חֲמוֹר וְאַתְּ אָתוֹן,

מָה אִכְפַּת לָנוּ מָה אוֹמְרִים עָלֵינוּ בְּנֵי הָאָדָם,

הֵם לֹא יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ רַק עוֹשִׂים אֶת עַצְמֵנוּ טֶמְבֶּלִים

כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּ לָנוּ עִם הָעֵשֶׂב שֶׁאֲנַחְנוּ מְלַחֲכִים.

וְהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם הַגֶּזַע הָעֶלְיוֹן,

רַק כִּי הֵם הוֹלְכִים עַל שְׁנַיִם וְיוֹדְעִים לִבְנוֹת אֲוִירוֹן.

יֵשׁ לָהֶם עֵינַיִם וּמִשְׁקָפַיִם,

אֲבָל הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לְזַהוֹת אֶת הַמַּצָּב

שֶׁהַעָכְבָּרוֹשׁ הַשָּׂנוּא וְהַסְּנָאִי הָאָהוּב

זֵהִים בֶהַכֹּל,

חוּץ מֵהַזָּנָב.