בואו אני אספר לכם את האמת רפי שכל אוכלי מצות. תמחקו את כל ציורי הפירמידות מההגדות שלכם לפסח. בניית הפירמידות במצרים היתה בשנת 2,600 לפני ספירת הנוצרים – 1,300 שנה לפני ה"מועד" שבו האגדה על העבדים במצרים מדברת עליו. כמובן שאין שום הוכחות היסטוריות מדעיות לזה שעמישראל נחת להיות עבד בארץ הנילוס.
המקורות המצריים ההיסטוריים – ובהם כתובות מלכותיות, מסמכים מנהליים, יומני גבול ועוד – לא מתארים את האירוע או כל דומה לו. ולהיפך – מצרים היא ששלטה בארץ כנען במשך 400 שנה, ומכאן מקור הבילבול שהביא בימינו לסקילת אנשים שמצאו לידם פיתה בתקופת החג.
אוסם הוציאה לקראת החג סדרת במבה בצורת פירמידות. בואי משפחת פרופר המתעשרת על חשבון פעוטינו ואני אלמד אותך קצת היסטוריה. לא בני ישראל ולא ערדליים. תגידו לי, עם שבנה גועל כמו שכונת הולילנד ושכונת הר חומה ומאה שערים ובני-ברק ורמת-גן ומודיעין וכל הקריות ואשדוד מסוגל לבנות מבנים אלמותיים כמו הפירמידות? זוז הצידה משה, ברוך הבא אימחוטפ האדריכל הגדול בכל הזמנים.
ובואו שותי תירוש ועוטפי מדפים בסופר בניילונים ואגלה לכם עוד משהו. מי שבנו את הפירמידות לא היו עבדים אלא עובדים אמיתיים בשכר שגרו בעיר גיזה. מדענים מצאו את הקברים שלהם והם היו לבושים ממש יפה ולא קרוב לעבדים. אפילו אסייתיים היו שם. כן, עובדים זרים שזכו להיקבר במקום שבו גרו ולא גורשו כמו שאנחנו נהנים לגרש. כי אנחנו, שהיינו גרים בארץ נוכרייה לא אחת וכתוב לנו בספר ההיסטוריה העממי לא לשכוח את הגר – שכחנו אותו גם שכחנו. ואת הגירוש מוביל דווקא שר דוס שחרחר, שאמור לזכור את זה ולו רק כי הוא מדקלם את זה מהסידור שלו כמו מסומם כמה פעמים ביום.
אבל אין לי בעייה שתמשיכו להאמין שבניתם את הפירמידות, עלבלבים מלקטי פירורי לחם מהרצפה מרחבי הבית. כמו שאתם מאמינים שמישהו עם זקן לבן בנה את היקום וסיים אותו בשישה ימים לפני רק 5,000 שנה, אפילו שטלסקופים מצלמים בשידור חי ובזמן אמת כוכבים וגלקסיות שנוצרים מול עינינו ובימינו. אז ח'ופו, ופרעה, ונפר'פר, וחפר'יקר, וסח'מחט, ורעמסס, וג'וסר, וסנפרו ואמנמח'ת וסנוסר'ת מתהפכים בכל שנה בחודש ניסן בקבריהם שמתחת לאבנים ובין הלבירינטים.
ובינינו, מה זה עשר מכות. אני חטפתי מאה ואולי אלף. ואני שותה דם על בסיס חודשי, ואכלתי צפרדעים בסירה על נהר הסן בפאריס, ונתקלתי לא פעם בכינים אבל לא כאלה שהורגות, ומלכודת דבק או קפיץ עם חריץ גבינה תופסת כל ערוב מצוי, ואין דבר שאנטיביוטיקה טובה לא יכולה לחסל, ומשחה מחסלת כל שחין, ואומנם נפלו עליי אבני ברד בגודל כדורי פינג-פונג בסערה בטקסס אבל אני שרדתי אותן.
ואהובתי אכלה הרבה ארבה במסעותיה כי רבו בעולם אבל היא שרדה את זה והיא כאן, ולמרות שלא היו תופסים אותי חי עם חגב בפה אני עדיין משתוקק לנשק את שפתיה. ובחושך אני עושה את הדברים הכי יפים. אבל נגד מכת בכורות אין לי מה לעשות. כי לצערי נולדתי ראשון והנה אני שומע את הקוצר מגיע.
