הוא יסתכל עלייך כמו שאף פעם לא הסתכלו עלייך. אפילו גברים שחשבו שהם יודעים להסתכל על אישה. והמבט האיטי והמתמשך שלו עלייך כמו צב בן תשע מאות שנה באיי הגלאפגוס ירומם את הפסגות ובעמקים יזרים נהרות. ואת תסתכלי עליו מסתכל עלייך, וגם אם תהיו באיזו מדינה צפונית באמצע דצמברוס תגלי כי את נוטפת זיעה. כך ירצה שתגיעי אליו. צמאה מהמדבר הצחיח ביותר בעולם, רטובה מיער הגשם הרווי ביותר בתבל.
הוא קרוקודיל האורב בפה פעור לאורך היום כולו על גדת נהר, והערב את בתפקיד האנטילופה שנזדמנה. ירמוז לך להתקרב, אך לפני שתצליחי לנוע ובשעה שעיפעפת כבר יהיה לידך. הוא ייגע בך כמו שאף פעם לא נגעו בך. את תעצמי את עינייך ותשאלי את עצמך באיזה חלק החליט להשתמש. האם אלה כריות אצבעות או שמא שפתיים, ואיך אירע שאת מרגישה כל מה שהצגת לראווה נבלע בתוך כלא היה.
הולך לאט אך רץ מהר ומבלי משים גם את מגיעה לקצה כשחשבת שרק התחיל. הוא עייט המשייט שעות על זרמי אוויר חם כדי לאתר בעיני הנשר שלו את הארנבת שהגיחה ממחבואה. ילכוד אותך מרצונך באחת מפינות הבית, חיה לכודה שבעצם שולחה לחופשי.
