כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה, בְּדִיּוּק מָזַג לְעַצְמוֹ אֶת כּוֹסִית הַכּוֹהֵל הַיוֹמִית.
אָמַר לָהּ שֶׁמִּיָּיד יַתְקִין לָהּ אַחַת מִשֶּׁלָּהּ, אַךְ הִיא אָחֲזָה בְּיָדוֹ
וְאָמְרָה לוֹ אַל, אֶשְׁתֶּה מֵהַכּוֹס שֶׁלְּךָ. וְלָגְמָה. הָיְיתָה זוֹ הַפַּעַם
הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּפְגְּשׁוּ.
