בציפורן אכתוב את שמי על גבך הבהיר.
בתחילה האותיות כמו סומנו בדיו סתרים,
אך מאחורייך תולדות התהליך ידועות לי כבר.
הנה הצורות מצטיירות בשטפי דם על עור ונמשים.
אות שנחקקה ראשונה מופיעה ראשונה,
ואחריה כל שמי, ותארי, ותיאור מעשיי.
את נרעדת מכל שירטוט אות, ללא סימני פישוק.
פעם הצטמררת למוות כשנכתבה האות הראשונה,
עכשיו כבר התרגלת.
ידוע לך שאין תועלת בהתנגדות קולית או מעשית,
כי את אחוזה היטב כמו אוהל מקובע ביתד.
עכשיו שוטי לך יומיים עם מילים מפרי עט הציפורן שלי,
מקועקעות זמנית על גופך.
ד ר ו ר ה י ה כ א ן
