בואו נדמיין באוויר מבנה של מטוסי אף-15, מטוסי היירוט הראשיים של חיל-האוויר ומדינת ישראל. בואו נציב אותם, אממ, נגיד, בפעילות סיור מבצעית בשמי לבנון, של פוסט מלחמת לבנון הראשונה – וטרום הנסיגה של ישראל מארץ הארזים המדממת. בואו נציב בתא הטייס של המטוס המוביל את מפקד הטייסת, סגן אלוף שבתקופה ההיא עדיין קראו לו עי"ן, אבל היום כבר קוראים לו האלוף עמוס ידלין, ובואו נשים בתא הטייס במטוס השני את הטייס הצעיר יחסית אל"ף (שם בדוי).
עכשיו בואו נדמיין מצב שמפקד הטייסת מגלה בדרך חזרה מהפיטרול בשמי המדינה השכנה המכונה "שווייץ של המזרח התיכון" כי נשאר לו מספיק דלק במיכלים כדי לתרגל עם הטייס הצעיר איזה קרב-אוויר חפוז בדרך לבסיס. ובואו נדמיין את קריאת השמחה שפלט הטייס הצעיר בקוקפיט שלו בלי שאף אחד ישמע. אימון אישי עם מפקד הטייסת! ועוד עם איזה מפקד! מי שהיה הטייס הכי צעיר בתקיפת הכור בבגדד!. ואל"ף כבר החל להריץ לעצמו בראש את התיאורים שבהם ישתמש בתחקיר בטייסת (הייתי בשעה שש של עי"ן", "שמתי אותו בכוונת", "עשיתי לופ והייתי מאחוריו", "גילגול חבית אחד הספיק להדוף אותו לעמדה מעולה לשיגור", "האימון הכי טוב שהיה לי בחיים", "עכשיו יש לי מה לספר לנכדים").
עכשיו בואו נדמיין את מפקד הטייסת שוכח שהמטוסים חמושים בטילי אוויר. ונדמיין גם שהוא מצליח להתייצב בעמדת ירי מאחורי המטוס של אל"ף ולשגר עליו טיל מונחה. ולפגוע. ולפוצץ לו את מהמטוס. ונשווה ברוחנו את אל"ף האומלל, ההמום והבודד בקוקפיט של המטוס מעלה עהעשן מצליח לחזור לבסיס בכוחותיו האחרונים, פגוע מטוסית, פיזית ונפשית. ועכשיו נרוץ כמה שנים קדימה – וכמו שאפשר רק אצלנו ממנים את ידלין לראש מחלקת "תורת לחימה ואירגון" (!!!) בחיל-האוויר, וחולפות עוד כמה שנים והוא כבר ממונה לראש המכללות של צה"ל – כלומר המדריך הראשי של הצבא המתקדם ביותר במזרח-התיכון. בהמשך הוא מקבל גמול נוסף על השחתת מטוס הקרב היזומה מצידו, בדמות הסוכרייה המתוקה ביותר במערך החוץ הביטחוני – נספח צה"ל בוושינגטון די.סי, ובינואר 2006 ממנה אותו הרמטכ"ל המוצלח ביותר בתולדות צה"ל, החבר מחיל-האוויר, דן חלוץ, (בראש הגדוד צועד אצבעוני המפקד) – לראש אגף מודיעין במטה הכללי.
כן. זהו האלוף עמוס ידלין, "המעריך הלאומי". כמובן שלא תמצאו באתר הרשמי של צה"ל מילה אחת על האירוע המביך מעברו החיל-אווירי והמפקד-טייסתי. בשביל זה יש אותנו. שם תוכלו לקרוא כי "האלוף ידלין השתתף בפעילויות מבצעיות רבות ביניהן תקיפת הכור האטומי בבגדד, וניסיונו הפיקודי והמבצעי רב ביותר. האלוף ידלין סיים בהצטיינות תואר ראשון בחוג לכלכלה ומינהל עסקים ותואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית". (אופס – טוב שיש את האתר של צה"ל כדי להזכיר לנו שידלין קיבל מתנת לימודים משפחתית וממומנת מכיסנו באמריקה, בתמורה לכושר הפלת המטוסים המדהים שלו ודמותו החינוכית).
אבל די עם מעלליו של ידלין בעבר. אל"ף התגבר על האירוע וחזר לטוס, ואפילו המטוס שידלין יירט חזר למצב טיסה, אבל ידלין עצמו, למרות חזותו התמימה והכמו-אינטלקטואלית, כנראה שלא חזר לעצמו. הוא הפך לדמות אפילה, "המפחיד הלאומי" הגרוע שידענו. קיבצתי עבורכם כמה מנבואות הזעם שהפריח ראש אמ"ן לשמי ועדת החוץ והביטחון, לדפי מוספי הארץ ולאוויר המזרח התיכון שאותו הוא מכנה "איזור נפיץ" (כאילו – דא!): "פוטנציאל להתפרצות בכל הגזרות", "מחבלים מאל-קעידה נכנסו לרצועה", "פעולות הנקמה של חיזבאללה על חיסול מורנייה יכולות להתרחש ב-22 או 23 במרס", "פצצה גרעינית לאירן עד 2010", "העובדה שאיראן, סוריה וחיזבאללה לא יורות עכשיו לא אומרת שהן יצאו מהמערכה", "סוריה, איראן וחיזבאללה נערכים למלחמה בקיץ".
ומה יהיה על ידלין שלנו? היימצא מי שישתיקו ויחזירו לוושינגטון, הארוורד או למשק של קיבוץ חצרים שבו נולד? לחילופין כדאי לבדוק אם יסכים להמריא לאיזה קרב-אוויר חפוז נגד טייס צעיר מהטייסת. בואו נראה אותו היום.
















