תנובה נמכרת ברגעים אלה למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין. החלב של ישראל יימכר באישור ממשלת ישראל לאחד ששמו שי ג'ין-פינג תמורת נזיד עדשים – כמו שמסרו למשפחת עופר את הכימיקלים של ישראל, וכמו שמסרו ליצחק תשובה את הגז הישראלי, וכמו שנתנו למשפחת בורוביץ את חברת התעופה הלאומית אל-על, כולל 30 מטוסיה, בכ-120 מיליון דולר. למי שאינו מתמצא במחירים בשוק מטוסי הנוסעים נסביר כי הסכום הזה הוא פחות מהמחיר של מטוס ג'מבו אחד.
אנחנו אומרים "החלב של ישראל" מכיוון שתנובה היא מונופול בענף, ובחלק מהקטגוריות השליטה שלה מגיעה אף ל-90% מכלל השוק. תשתית החלב עומדת להימכר לידיים מהמזרח-הרחוק, ויש הטוענים כי כלל לא בטוח שניתן לקבוע מחיר ראוי לתעשייה כה ענפה ובעלת השפעה רוחבית על המשק. כרגיל יתעוררו כאן מאוחר, כלומר אחרי שהעסקה עם סין כבר תהיה גמורה, ישאלו מי נתן את ההוראה, יתבעו הקמת ועדת חקירה וידרשו לעצור מהלכים דומים.
המונופול הגדול ביותר במזון הישראלי יעבור לידי שלטון מדינה זרה, שהיא במקרה גם מפרת זכויות האדם הגדולה בתבל, אין לאזרחיה כל קניין ומוציאים שם להורג על עבירות פעוטות יחסית, כמו למשל שוחד. בחזית המגעים לקניית תנובה עומדת אומנם "חברת" ברייטפוד, אבל ברפובליקה העממית של סין אין חברות פרטיות, וברייטפוד נמצאת בבעלות ארמון השלטון בבייג'ין.
אם רציתם עוד הוכחה שהחלב בישראל הוא תשתית לאומית, סיפק אותה ראש הממשלה BB, שעמד בוועידת דאבוס והרחיב בדברים על התעשייה הזאת, ואף התגאה בכך שהפרה הישראלית היא בעלת תנובת החלב הגבוהה בעולם. לא נתעכב על השאלה אם כלל יש כאן דבר להתגאות, בהתחשב שאיש לא שאל את הבהמה האומללה והמהונדסת אם היא מעוניינת בבכורה ובהתחשב בכך שהמעמד העולמי שרכשה עולה לה בסבל רב.
תנובה עברה לפני כשש שנים לבעלות קרן "אייפקס" הבריטית, שהיא בבחינת "רוצח שכיר" בכלכלה. מדוע ההשוואה לאחד מהמקצועות הנאלחים בעולם? כי אופייה העסקי הוא ביצוע השקעות "אד הוק": רכישת נכסים בעולם, השבחתם ומכירתם ברווח משיכת דיבידנדים רצופה. אייפקס קיבלה שליטה בתנובה ב-2008 לפי שווי 989 מיליון דולר, ועתה היא צפוייה להימכר בשווי של 2.5 מיליארד דולר. אייפקס תרוויח מהעיסקה של תנובה 1.2 מיליארד דולר, כשאת הרווח מימן למעשה כל מי שרכש מוצרי תנובה במחירים הגבוהים שהנהיגה בשוק. ב-9 החודשים הראשונים של השנה החולפת הרוויחה תנובה 295 מיליון שקל. הבנתם? רווח עתק שאומר ששילמתם יותר מדי על מוצרי הנוזל הלבן ועל העופות הנפלטים מפסי הייצור-שחיטה התעשייתיים. אדום-אדום ומרשרש.
זוכרים? פעם האוטו של תנובה היה גדול וירוק. המשוררת פניה ברגשטיין כתבה עליו את השיר "האוטו שלנו גדול וירוק, האוטו שלנו נוסע רחוק", בדברה על שנות ה-30 וה-40 ועל המשאית שעברה בבוקר בקיבוצים בצפון והסיעה את החלב במהירות למחלבות בחיפה – כי בימים ההם אי-אפשר היה לקררו בדרך. היום האוטו של תנובה הוא כבר לא ירוק, הוא מביא חלב אבל חוזר היישר לבנק עם לירות שטרלינג, ובקרוב עם יואן סיני.
תנובה הוכרזה כבר לפני 25 שנה כמונופול בחלב, ומאז טרה, שטראוס ויטבתה מוצאות עצמן נגררות בעקבותיה. אני לא מנסה להלבינן, כי גם הן מרוויחות יותר מדי מקוטג' וגבינה, אך תנובה היא הפיל שמסתער על כפריים הודיים ורומס אותם, שנוח לחברות האחרות להתחבא מאחוריו. בתחום הגבינות למשל, קיים בישראל מונופול, כי גם בשיטות אינקוויזיציה לא תצליחו לשכנעני שלכל היצרניות עולה בדיוק אותו הדבר לייצר ולשווק ולמכור אותן. הבדל של 3 או 4 אגורות בין מוצריהם מוכיח שיצרו מול הצרכנים קרטל.
כשתנובה "הוזילה" את הקוטג' בשיא המחאה החברתית, זכרה לברכה, היא הותירה בציניות את המחיר הגבוה של שאר הגבינות. נוצר מצב מגוחך שבו דרשו ממך 5 וחצי שקלים על קוטג' אבל שילמת 6 וחצי שקלים על גבינה לבנה, כי המחאה לא נקראה על שמה והיא נותרה "מוצר עילית". חברות וחברים – קוטג' וגבינה צריכים לעלות 3 שקלים. לא יותר.
אז במסגרת ההיערכות לקראת הסינים החלטתי בביקור בסופר לנסות לא לקנות מוצרים של תנובה, המנצלת את מעמדה כמונופול ושולטת בשאר השחקנים, כלומר באלה שעדיין לא רכשה. זוכרים את טנא נגה, "טעם של מחלבה קטנה"? היום יש לה זכר רק במוזיאון תנובה. החלטתי שאני לא מעוניין להשביח שווי של חברה שתהיה בקרוב בבעלות שלטון שדרס בטנקים בכיכר טייננמן אזרחים שמספרם מוערך במאות עד אלפים – אין גרסה רשמית, כי בסין אין עיתונות חופשית. אפילו מנועי החיפוש הפופולאריים מפוקחים שם ומוגבלים כך שלא יציגו תוצאות "חתרניות".
הגעתי למדף מוצרי החלב המטופח (שמתם לב להשקעה הכמו-פולחנית?). רק כדי להבהיר – אין לי סנטימנטים לטרה או שטראוס, אלא רק לארנק. לכן קניתי קוטג' של אחת מהיצרניות שהיה זול בכמה אגורות, וגבינה של החברה האחרת. הסיבה העיקרית לכך היא שאני איני מחבב שגוזלים ממני, ודין פרוטה כדין מאה. כשהבעלים של רשת "קפה קפה", רון נמני, אמר בראיון לעיתון כלכלי כי עולה לו שקל להכין כוס קפה שנמכרת ב-12 שקלים, היה לי ברור שלעולם לא אשתה קפה בקפה קפה. ואכן לא שתיתי שם קפה מאז.
וגם בתחום הגבינות הקשות לא היה קשה לגוון. התגלתה גבינה צהובה מתחרה ל"עמק", ה"אמא של הגבינות" כפי שמכנה אותה יצרניתה. האנשים הנחמדים שחותכים את הגבינות המליצו על גבינה צהובה חדשה של טרה. קניתי. לסיכום: אם תבחרו שלא לתרום כרגע לחברה שעוד מעט תהיה סינית – אין זו אגדה.
והנה סנטימנט מרגש מאתר האינטרנט של תנובה: "סיפורה של תנובה שזור בסיפור המדינה; היא גדלה במקביל להתפתחות היישוב, תוך שהיא לוקחת לעצמה תפקידים בעלי אופי לאומי-חברתי".
את המשפט הזה ניתן לשלב כיום רק בסיפור מדע בדיוני, כי תנובה לוקחת כעת תפקידים עם אופי קלגסי-דורסני, ורק חקיקה מתאימה תעצור אותה מלהמשיך לרמוס את הכפריים, ולא משנה אם זה תחת בעלות בריטית או סינית, ואולי בעתיד בבעלות איחוד האמירויות מהמפרץ הפרסי. לא בטוח שמישהו יכול להבטיח שהתסריט הזה לא יתגשם.
