יצאה לקצה הארץ ובנתה בקתה,
שתהיה לאנשים זרים הבית הרחק מהבית.
אבל היא חסרת בית מכל ימיה,
קירות לא מדברים אליה,
ואפילו שהם יפים כתמיד.
גם הוא כבר לא מדבר אליה,
ואפילו שהיא יפה מתמיד.
לכן מציירת יערות על כל הקירות,
זוג עומד ומביט,
אפילו בוורוד.
ואולי בשנה הבאה תצא לקצה הארץ השני,
ותבנה בקתה, אבל לעצמה.
שתהיה לה הבית קרוב לבית.



















