"התאהבתי בפרח", היא אמרה, והוא הקשיב לה אבל לא היה מסוגל להוציא מילה מפיו כשלסתו שמוטה מתדהמה לנוכח היא. הוא, שבדרך כלל יש לו המון מילים וידוע בכך שאינו שבע מהן. "יש לי רגע מתוק", אמרה, והוא חשב לעצמו שהנערה הזאת במצנפת סנטה קלאוס יכולה הייתה לשמש כחומר בסיס לממתיק עולמי חדש. "ללא מילים, רק שתי נקודות", לא אמרה דבר אלא רק הראתה לו את כפות רגליה, והוא חשב על אודיסאוס שכרע מול רגליה של הלנה, שיופיין אף לא התקרב לאלה הצחורות של זו, שהיו משיקות צי של עשרת אלפי ספינות ולא צי אלף.
"הנה חבשתי את הכובע שאתה אוהב", פלטה בלי מילים, והוא צפה בה ובשערה המהפנט כשהיא נשענת על המעקה מול הנוף שאהב, ודימה שהיה מרחף מולה כיונק דבש ומנפנף בכנפיו למענה כמוהו מאה פעמים בשנייה. "אני מחייכת אליך כי אני לא יכולה שלא", אמרה כשהיא אוחזת בכוס משקה חריף במיוחד בשתי ידיה, והוא חשב לעצמו שלא היה איכפת לו לסיים את חייו כמו סוקרטס, אם אצבעותיה היו אלו המגישות לו את כוס התרעלת.
"אני יודעת שקווצת השיער הזאת מוציאה אותך מדעתך אז אשאיר אותה כבר לתמיד", אמרה בכתפיים צחורות דקיקות המבצבצות מתוך שמלה שחורה ומתוחכמת, והוא אמר לה שמעולם לא ידע שאפשר להוריש לילדתך קווצת שיער כה במדוייק. "אתה מביך אותי וכשאני נבוכה מדי אני נוטה לשתוק וזה מה שקורה לי כרגע", הצהירה והוא אכן הוריד את עיניו ממבטו החודר מפניה. אבל היא מצאה מייד את עצמה נבוכה שוב כי עתה הן נחו על חגורת העור המהודקת עד חריץ אחרון על מותניה הדקיקים, הלקוחים מציור של בוטיצ'לי.
"הנה שמתי פרח בשיערי והתאמתי לו חולצה והתאמתי לו שיניים לבנות והתאמתי לו עיניים כחולות", אמרה בחיוך, והוא קפץ את לסתו בייאוש ואמר לעצמו שהיה מסכים להיות צמח שוב, כמו אז כשהתנגש בכוכב-לכת בלי מצנח, רק כדי להיות קלוע שם במקום ההוא במקום הפרח ההוא.
"רואה את התליון הזה שמלווה את עצם הבריח שלי, אני הכנתי אותו". ראה, אבל מבטו נדד כמובן אל הצללית המרמזת מבין בד חולצתה הרך. "אני אביט בעינייך הירוקות בשלי הכחולות והנה שמתי את האייליינר השחור שאתה אוהב ושאתה אומר שהוא משלים את צבע הים", והוא הביט בחצי החיוך שהביאה לפתחו ואמר לעצמו שהברק בשפתה התחתונה כמו נלקח מהברק שבעיניה ומהברקים בסופה קוסמית. "רוצה חיבוק עם הטבע", שאלה מול כנפי המלאך השקופות שנותרו לו כשליח בדימוס מגנעדן, והוא אמר לעצמו שאכן היה מחבק אותה חיבוק קצר, ממש קצר, נגיד עד שהשמש תתפוצץ בעוד חמישה מיליארד שנים, ולא עוזב אפילו רגע לפני-כן.
"אלה חיי", אמרה כשהיא ישובה על ספתו ושיערה גולש כהרגלו משני צידי חזה, והוא התקנא בכל שערה ושערה בשערה, ובכרית שאחזה, ובחגורה המהודקת ברשלנות על בטנה, ובבד שמלתה שזוכה לדעת כל נקבובית קייצית בעורה. "קסם", אמרה כשהחזיקה בחיקה במבט אוהב את תינוקה, שנתן בה מטעמו מבט אוהב-תלותי בשחור-לבן. והוא חשב שהיה רוצה לחולל קסם בעצמו לכדי אחד שייתן בשניהם מבט בכחול-ירוק.
