הִיא אָמְרָה שֶׁהָיָה אֶת הָרֶגַע הַמְסוּיָים הַהוּא
שֶׁבּוֹ בּוֹ הִיא הִתְאַהֲבָה.
זֶה הָיָה כְּשֶׁסִּיפַּרְתָּ לִי אֶת הַדָּבָר הֲכִי חָמוּד שֶׁיֵּשׁ,
אָמְרָה.
מָה סִפַּרְתִּי לָךְ, אֲהוּבָתִי הַחֲדָשָׁה?
סִיפַּרְתָּ לִי שֶׁסְּנָאִים שׁוֹתְלִים בְּטָעוּת מִילְיוֹנֵי עֵצִים כְּשֶׁהֵם מַטְמִינִים זְרָעִים בַּיְּעָרִים
וְאָז שׁוֹכְחִים אוֹתָם שָׁם.
