לבנבן
מה לא בסדר בתמונה הזאת: פוסע ברחוב נער לבנבן בן 17 בערך, ג'ינס בהיר, חולצה שחורה עם הדפס באנגלית, שיער בלונדיני ארוך עד הכתפיים, מחזיק ביד טלפון נייד שממנו בוקעים צלילי מוזיקה שקשה לזהות ממרחק.
אולי רוק כבד
אני יושב על ספסל ומעשן סיגר, ולליבי מתגנבת מחשבה משמחת שהנה מתקרב לעברי "חומר טוב", כלומר אחד שלפחות לפי התדמית שהצטיירה מהתקרבותו יש לו טעם משובח במוזיקה, ואולי אזכה בשבריר של איזו להקה בריטית משובחת מה-70', אולי איזה רוק כבד קצת, אפילו פאנק.
אז אני היטלר
לא. זה לא היה ככה. מהמכשיר בקע איזה סילסול של איזה זמר שהשם שלו מתחיל כנראה בקובי/אייל עם איזה שלומי/משה באמצע ונגמר באיזה גולן/פרץ. המוזיקה המזרחית המתחפשת למערבית, שאותה יש לכנות מזרחבית, או מערבחית, השתלטה על הסצינה המקומית. אם הזמרמר הפדופיל הוא זמר העשור וש. חדד היא זמרת העשור אז אני אדולף היטלר.
שחרחר
המוזיקה המזרחית הישראלית (עאלק "ים-תיכונית") היא כמו הראפ באמריקה. מוזיקה נחותה שקשה בכלל לכנות אותה מוזיקה. מילים נבובות שהעמוקות מביניהן הן כמה את יפה/אין אף אחת כמוך/כמה קשה בלעדייך, שבאות בדרך כלל מאיזה זמר שחרחר שהיה נשוי לאחת מהנשים היפות בארץ אבל העדיף לחזור לשורשיו ככלב ולבגוד בה מול עיניה עם כל פרחולה מזדמנת, ועכשיו הוא גם בוכה על זה ומקליט את הבכי.
עמנואל קאנט
כמובן שיש לצרף ל"מוזיקה" הזאת קליפים מזעזעים המשודרים בערוץ 24 שהסצינה הקבועה בהם היא חבורה של נערות מקפצות בביקיני בחצר של וילה צחורה, סביב בריכה שלמרגלותיה יושב הזמר השחרחר התורן לצלילי פלייבק כשהוא מייבב תמלילים שלקח כמובן היישר מספרים של עמנואל קאנט.
על הדבש ועל הקיא
יהורם גאון ויובל בנאי וחווה אלברשטיין צודקים. החרא הזה שפשה בגלי האתר שלנו עבר כבר מזמן את גבול הטעם הטוב ויש להוציא אותו מחוץ לחוק ולהרחיק אותו מהפלייליסטים. צריך כמו בימים הטובים: גטו של מוזיקה מזרחית בין עשר לאחת-עשרה בלילה בגלי צה"ל (על הדבש ועל הכיפאק ועל הקיא).
מהשכונות
תראו מה קרה: הבן של השכנים שלי בתל-אביב, בערך בן 11, קיבל את מערכת הסטריאו הראשונה בחיים של והשיר הראשון שהוא ניגן בה בפול ווליום היה משהו מהשכונות. קטעתי זאת באיבו, למרות שבחיים לא הייתי מדמיין שאני אהיה השכן שמבקש להנמיך. אפילו האבא הקולי שלו הודה לי וממש התחנן שאגיד לילד איזה מילה קטנה על טעמו העלוב במוזיקה.
תלתלים
אז עכשיו, כמו שזמרי הראפ יצאו מהגטו בהארלם או במזרח לוס-אנג'לס יש להכניס את הזמרים המזרחיים שהתחפשו למערביים חזרה לשכונות הסגורות, ולו רק בגלל שאין היום חתונה אחת, אפילו של לבנבנים, שאתה בכלל רוצה להזיז את התחת כי הכל שם גיטרות מסתלסלות וכולן מבלבלות אותו מבלבלות. ואם עוד איזה זמר יקח שיר מופת כמו "חלומות" של רוחמה רז וישחט אותו, אני אישית אהיה מוכן לדרוך עליו או להצית לו את הפרצוף והתלתלים, שהם ממילא כבר שחורים משחור.
חיטמן המסלסל
יכול להיות שהשנאה התהומית שלי לז'אנר הזה נולדה בשנים שנהגי אגד בקו 405 אנסו אותי להאזין לזבל הזה בכל לילה כשחזרתי מהצבא הביתה לירושלים. והאמת? כשעוזי חיטמן מת לא ממש הזלתי דמעה כי לא יכולתי לשכוח לו שהוא היה מאלה שקידמו הכי הרבה את הזמר המזרחבי/מערבחי ושהוא הלחין למסלסלים האלה המון סילסולים שאיפשרו להם להסתלסל לחלק נכבד מעם עמי הארצות הזה בצורה ערמומית לתוך הוורידים.
