שְׁנָתַיִים הָיְיתָה הַמֶּלְצָרִית הָרְגִילָה שֶׁלּוֹ.
בְּכֹל בּוֹקֶר הִגִּיעוּ הוּא וְלִיבּוֹ הַסָּדוּק לַאֲרוּחַת בּוֹקֶר.
"הִיא שׁוֹאֶלֶת "אֶת הָרְגִילָה שֶׁלְּךָ?
וְהוּא, לְלֹא מִילִּים, רַק מְהַנְהֵן בְּמִצְחוֹ וְשָׁב לְכְּתִיבָתוֹ.
אֶלָּא שֶׁהַיּוֹם, כְּשֶׁשָּׁאֲלָה, עָנָה לָהּ לֹא.
"אוֹתָךְ, הַלֹּא רְגִילָה שֶׁלִּי".
