אנחנו הרי אוהבים את הבייסיק

הרי אמרת שאת אוהבת את הבייסיקס.

אז נסעתי ליום-טוב, שמכין את הבצק במקום.

לקחתי רדיאטורי, הפסטה הכי כייפית.

הכרתי אותה בביג מאמא בשוק הכרמל.

הכנתי לך פסטה עם חמאה מפולין ושמנת מהקיבוץ לידי.

משם גם פרמג'אנו-רג'אנו וגבינות יצירתיות שגירדתי לתוך.

ושמתי את המרכיב הסודי והנדיר, פטריות אחלמיות עירומות,

גדלות ממש כאן מעבר לגדר שלי, מתחת לעץ החרוב.

הוצאתי מארון העץ הקריר בקבוק יין נדיר מארגנטינה.

שמרתי אותו מכל משמר לאירוע ממש מיוחד.

מינימום לכבוד חילופי מילניומים ומקסימום את.

אני תמיד שותה את היין בכוס רגילה, כמו באיטליה.

התרגשת נורא, והיית מתוקה, והכי יפה ביקום כולו.

לא הפסקת להסתכל עליי ושפכת על עצמך מהכוס.

הטיפות חילחלו לך לתוך פתח מחשוף השמלה.

כמובן שקמתי אלייך ודאגתי לנשק עד תום את כל היין.

לא יצא לנו לסיים לאכול.

שולחן העץ ארוך דיו,

אז לא הייתי צריך להעיף את הצלחות.

אנחנו הרי אוהבים את הבייסיקס.