את כל-כך יפה כשאת עושה את זה

את כל-כך יפה כשאת עושה את זה.

פעם ציירת לך על הגוף אלפי נמשים,

ועכשיו כל אחד מהם מאדים כמו מאדים.

עיניים הכי יפות עצומות כדי חריץ,

שואל את עצמי אם את רואה או רק נראית.

שפתיים ננשכות קלות,

בעדינות הכי יפה בהיסטוריה הידועה למין האנושי.

הדם שזורם אליהן עובר מגופך לגופי,

ממלא בתוכן את המלא ממילא.

ומי בכלל צריך דם במוח.

שיער דבש חלק וארוך ובהיר בקצותיו,

נופל נושק לחזה שנושק וינושק.

כמה ארוכה ודקיקה היא יכולה להיות?

הכי ארוכה והכי דקה.

וכמה צחורה.

נשענת על זרועות דקיקות בעצמן ויפות מכולן,

ציפורני אפרסק ננעצות בסדין הלבן תמיד.

נותן לך להיות בשלך ולא מפריע פרט להיותי בך.

מצליחה להיראות כאילו זאת הפעם הראשונה,

בכל פעם.

מופתעת, מוקסמת, נפעמת, נפערת.

צוואר ברבורי נמתח לאחור עד קצה גבול היכולת,

בטן הכי שטוחה הידועה למין הגברי מתמלאת בתוכן.

ככה אני אוהבת, אז כך תהיי,

אחר-כך תהיי בתסריט שלי.

עינייך הכחולות שהופכות אפורות לעת ליל,

עצומות כדי חריץ ואת נלקחת למקום אחר.

אטמוספירה, סטראטוספירה, אחת מהספירות.

ואז כוכב השביט האלי בא לביקור.