במסיבה עיניים פוגשות בגוף, ועוד אחד, ועוד זוג עיניים. זוגות זוגות של גבר ואישה, נער ונערה, מאהב ומאהבת, נאהב ונאהבת, אהוב ואהובה, טרזן וג'יין. תמיד יש מישהו אחד לפחות שמתעניין במישהי אחת במיוחד, ואחת שמתעניינת במיוחד באחד לפחות. מהי עוד שנה אם לא סיבה טובה למסיבה ואפילו אם היא לא הכי טובה שנערכה אי-פעם בתולדות האנושות מאז שנה אחת לספירה כולל במסיבת הצליבה עצמה. כמעט אף אחד לא התלבש הכי יפה שהוא יכול וכמה מהם ניכר בהם שהתאמצו לעשות את ההיפך, אולי זה סימן ההיכר של שנת האלפיים ועשר בתולדות העולם הנאור.
היא לא היתה צריכה ללבוש יותר מאשר מיני מחליש מנוקד קלות בריבועי שחור לבן וחולצה די צמודה ומגפיים שחורים חדשים עד הברך מעל גרביון שחור חדש עד לאגן כולל. הוא שאת המסיבות שלו לציון שנה חדשה בשנים האחרונות חגג בעיקר בביתו ותמיד בתלבושת הרבה הרבה פחות רשמית לבש בכל זאת את מכנסי המסיבות השחורים והבורקים קלות ואת הסוודר האפור חום מצב טוב יד שנייה, מתחת למעיל טייס של לוחמי האוויר של צבא ארצות הברית של אמריקה.
היא פשטה את מעילה מוקדם והוא לוקח יותר זמן להפשיר. השעון מתקתק עצמו לאחור בספירה לקראת חצות של עשרים עשר, ואצל לפחות שניים במסיבה מתקתקים גם דברים אחרים. המוסיקה היא לא הכי טובה שנשמעה מאז החל ההומוסאפיינס הראשון להקיש בשני מוטות עץ כדי לשעשע את חבורת הציידים מלקטים, אבל האישה הנערה המאהבת הנאהבת ג'יין לא צריכה הרבה כדי לנענע את החלק האמצעי שלה. מסביבה הרבה זוגות עיניים מביטות ולפחות שני זוגות עיניים ננעצות. מסביבו מכרכרת האישה השנייה הכי יפה במקום. עיניה ננעצו בו ליוו אותו בכל אשר הלך.
הנאהב והנאהבת נפרדו פה ושם וכאן ושם אבל בשניות שלקראת העשור החדש התאחדו לנשיקה הטובה ביותר שהיתה לכל אחד מהם בארבעים ושתיים שנותיו ובשלושים ושמונה השנים שלה. שתיים, שלוש דקות של הטעם המתוק והמוכר, הריח הידוע והשפתיים הבשרניות מצידו והרכות מצידה. עיניים לו מאחורי הראש והוא רואה כיצד כל אלה שניקרו את נערותיהם בשפתיים קפוצות וכינו זאת בטעות כנשיקה השליכו אותן כלאחר-יד והפנו מבטם לכיוון הלהט שהבליח בין שניים אלה הניצבים כעמוד-אש בין הפנים למרפסת בעודם צמודים.
הוא שנותר בשלב הזה עדיין במעילו הותיר גם את ידיו לצידי הגוף בעודו מנשקה כי חיבוקו, אם ירצה או לא, נצמד תמיד לשני ישבניה והפומביות היחסית כאן אינה הולמת. עמידה זאת שיוותה לו תדמית אדישה משהו, כל מה שהיה נחוץ כדי שמעתה ואילך יינעצו בו עמוקות עיניה של השנייה עד למימוש מזימתה. האורב של אהובתו החל מצידו בחידוש מזימתו להשיגה, זונח במחשבותיו את האישה החוקית שלו שאיתה הגיע ושאיתה יעזוב.
עוד אורות מרצדים על הקירות והתקרות, עוד משקה עם כמה עשרות אחוזים ניגר פנימה, שפתיהם מתהדקות סביב עוד נתח גבינתי או בשרי וסביב זיגרייה או זיגרילוס והמלכודות הולכות ומתהדקות מסביבם. חש בעיניה של האורבת מלוות אותו בכל אשר יילך בעוד זאת מחכה להזדמנות. ולא חשוב לה אם למלכודת שיניים משוננות ומלתעות מרסקות עצמות כמו אלה שהוציאו מחוץ לחוק אפילו במדינות שבהן עדיין טובחים כלבי-ים למשל קנדה ומשספים דולפינים כמבחני בגרות למשל דנמרק ורוצחים לווייתנים למאכל שומנם הבשרי למשל יפן.
זאת ראתה רק אותו ולא את זו שעימו, וההוא ראה רק את זו שעימו ולא אותו. הנה הוא פונה לחדר צדדי כדי לשוב כעבור חצי דקה והאורבת מעמידה את נשיותה בדרכו רק כדי לחוש בו פעם אחת ובודדת בטרם יילך וישוב לחייו עם הג'יין הזאת שלו. ואולי, חשבה לעצמה, נשיותה זאת תעטוף אותו לשבריר שנייה ברוך כה רב עד שישכח את כתובתו ויזכיר לה את מספר השח-רחוק שלו.
לא ידע על המארב ולכן לא ידע כיצד להתחמק ממנו והיא שנצמדה למיליארדית השנייה היתה לו כמו גילוי עריות כמו ציפורניים על לוח והוא נמלט ממנה כמו עטלף מהגיהנום, רק כדי לשוב לאהובתו ולעמוד מולה כאילו היה חוטא העומד מחוץ לדלתות גן-העדן. האורב של אהובתו גישש אצל מכריהם המשותפים וחיטט בזיכרון הרחק-שח השמנוני שלו כדי לקבל עשר ספרות, רק כדי לקבל ניתוק לכשינצל אותן בסמוך לתחילת השנה החדשה בנלוזות האופיינית לכלבלבי רחוב שכמותו.
שעון מתקתק אחת אחר חצות. כולם הולכים הביתה עם מי שלא רצו פרט לשני גיבורינו, נוזלים חדשים בגופם, נמהלים אצלה עם הנוזלים שהיו בגופה לפני-כן, שיימהלו עם נוזליו שיגיעו באישון לילה או בהיוולד בוקר או שניהם יחד. שניים אלה החוזרים לאי הבודד שאליו נטרפו בעשור הקודם, שם כלבי-הים והפליפרים והיונקים הגדולים ביותר עלי כוכב הלכת השלישי מהשמש שרים ומצלצלים זה לזה בלי לחשוש מצילצלים. הם שבים לפיסת האדמה הצפה על האוקיינוס הגדול ביותר, שבה החליטו שגם אם תעבור ספינת מפרש מול החוף הם לא מתכוונים להדליק שום מדורה. ואפילו יהיה זה קפטן קוק על הסיפון.
