דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

האגדות שלנו

טוב אישה עכשיו אחרי מה שעשית זה חייב להיות התסריט שבו אני בא וטורף אותך מייד ולא תספיקי אפילו לשאול דרור למה יש לך פה גדול כזה. הגיטרה שאנחנו אוהבים מהלהקה שהשם שלה דומה לשם של האישה שהייתה לדאלי הולמת לי כבר שבוע בריפיט משני צידה הרקה, ואם יבוא הצייד או אחד מהגרועים ההם שלא הבינו מה את, אני אבלע אותם כמו פאקינג זאב. ואת השפתיים שלי שאהבת ואמרת שהן מהפנטות לך את הצורה אצמיד אלייך שם בביצה שלך עד שתתגלה נסיכה, וכמובן שאדחף אותך לתוך התנור, אבל רק כדי להוכיח לו שהוא כבר לא הדבר הכי חם בפלך. ויש לי כאן זוג נעלי נשף שיתאימו לכפות הרגליים הענוגות שלך, אבל לא רק לנשף הזה אלא לכל החיים שלך ולכל הגילגולים הבאים. ובחצות לא תצטרכי לברוח ולחפש כרכרה אלא אם זה כדי להגיע ללילות שלנו.

אף שאף פעם לא היית ברווזון, שהרי ראיתיך ביופייך כבר בעשור כשהיינו ילדים, בכל מקרה הפכת לברבורית, מקודשת לפחות כמו הברבור בסדרה ששנינו מתפקעים ממנה. היה חורף בגן שלי שנטועים בו רק אפרסקים, אבל עכשיו מאז שאת כאן ומאז שהתחלת לאכול אותם הרבה בגלל שכיכבו בסיפור הראשון שלך, אני הופך לענק חביב. ואטווה בעבורך אריג מזהב עם לשוני העשוייה מהחומר שהוא הכי מבוקש בעולם כבר אלפי שנים, אבל בלי תנאים ובלי עסקאות עוצליות או גוצליות, ואת יכולה להשאיר את הילד הראשון שלך בחדר הפרטי שלו ואת כל האחרים במקומותיהם, ואפילו שארקע ברצפה אני לא איעלם וכלום לא ייעלם אלא יתגשם כשכולנו ביחד. ואנעל מגפיים כדי להתגנב מאחורייך כמו חתול כשאת עומדת שם מול החלון שהיה למראה ושבו את נראית עכשיו יותר זקופה ויותר יפה, חתול שמדבר אלייך כמו התנים בלילה מול חלונך ומדבר עוד ומדבר עד שתירדמי ומהשנייה שלפני שתקיצי.

וכמו בדרך אגב אהלום עם הישבן שאהבת בתיבה השקופה שנרדמת בה יום אחד בטעות, כדי שחתיכת התפוח המורעלת תישמט משפתייך ואת תפקחי את עינייך ותביטי ישר לתוך עיניי הירוקות מקנאה בעצמי. לא תדעי מדוע את מגדלת צמה ארוכה, עד שאטפס עליה עד לחלונך שהשארת פתוח במכוון, כדי שדמעות האושר שלך יגרמו לי לראות שוב. ותמשכי כאן את הגזר עד שהוא ייצא מהאדמה וייכנס לסלט הקצוץ כמו שאני אקצוץ אותך אינספור פעמים, ולא תצטרכי שבעה גמדים שיסדרו לך את הבית כי אני אגיע ואביט ואפילו בלי לגעת רהיטים יסתדרו מחדש כשאת מונחת עליהם. ואת המגדל הזה שכלאו אותך בו בחדר העליון, עם דרקון או שניים רושפים בחצר, אני אסדר כאן במגדל הקלפים שבניתי ואנשוף עליו עד שיאמוטט אותך לתוך זרועותיי שרצית שיחזיקו אותך באותו לילה.

ואיתך אהפוך כמובן לילד ונער וגבר העשוי מהעץ הכי קשיח כדי שאוכל לחטוב כאן וכאן וכאן לתוך חיטובייך. ואם מעולם לא ידעתי מדוע טמנתי את האפון הזה באדמה, עכשיו אני יודע שהשתלם לי הטיפוס שארך שנים ושטוב שלא נתתי לידיים להרפות את האחיזה מהחבל העבה. ואקח את החליל ואנגן לך דברים עם הקול שלי שאמרת שהוא מחרמן אותך לוס, והם יזיזו אותך כמו החשמל בשיר הראשון שהשמעתי לך בלילה הראשון. ואת תלכי אחריי ואני לא אחזיר אותך אפילו אם ישלמו לי, ולא תסתכלי לאחור לכיוון העיר שעזבת.

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן