אמרתם שהאלים הם אלמותיים, אז איפה הם עכשיו, כשהכל מתפרק מול גלגל העין. מאחר והם מתאחרים להתגלות נראה שאני אצטרך להיות אפולו, אדון האור. אומנם אהיה גם אל המגיפה ואל האפלה, אבל אני בטוח שהייתם סולחים לי כי אני גם האל של המוזיקה, השירה, הטהרה, הנבואה, הידע והאומנויות. אהיה אפולו לאיזה שנה שנתיים חמשת אלפים שנה, כי כמוהו הקפתי את עצמי במוזות ומעט מפרשיות האהבה שלי היו מאושרות. אומנם כבנו של זאוס הייתי אכזר לכל מה שחטא בחוסר שלמות, אבל היו הולכים אחריי לא רק היפהפיים: הברבורים והאיילים, אלא הייתי לוקח איתי גם את הטורפים: השועלים, הנחשים והנשרים. אין לכם מישהו כמו אפולו שישאף ויעשה שהכל יהיה מושלם.
בעצם מתאים לי יותר להיות אראס, אל המלחמה ושפיכות הדמים, תמיד נתון למצבים ברוח ולרוב מייצג אי סדר. כי כמותו הרי מתמיד הולכים אחריי ולפניי ומצדדיי נחשים ארסיים וחזירי בר. אומנם אנוע בין היבשות חבוש תמיד בקסדה ומצוייד ברומח והחרב שהתחברו לדמותי, אבל זה רק כדי שאוכל לכרות את הידיים של כל מי שמחזיק רומח או חרב שהתחברו לדמותו.
יודעים מה? אני בוחר להיות דיוניסוס של המיליניום הזה, אל היין, אל השגעון, אל השכרון, אל התיאטרון. כי הרי כוס יין גדושה אחת מסדרת לי את המוזות, אבל זה דבר שעשוי לגרום לי שכרון כוח ולהביאני אל פי-פחת ואל תוך פי-תהום. כמו דיוניסוס אני מת בחורף ומתעורר רק כשמגיע האביב. משחרר את המפש מהגוף למלוות מזדמנות וקבועות באופן זמני ויוצא איתן ביחד למלחמה מול ממלכת טסטוסטרוניה כדי למנות אותן לשליטות החדשות של העולם.
כאחד שכבר פגש באדון מוות וניצח אותו, תסכימו איתי שאתאים להיות פלוטו, הידוע גם בכינוי האדס, האל של העולם התחתי והמוות, כולל העושר הנסתר של כוכב הלכת ארץ והמתכות היקרות. פרספונה שלו הרי צמודה גם אליי כבר שנה, ואיתה באו גם קרן השפע וקרן הצבי שאני שותה מהן, והמפתח שאני נושא עימי באשר אלך, וכלב – עם שלושה ראשים כמובן. כמו פלוטו אין לי מקום קבוע באולימפוס, כי אני לא צריך מקום קבוע באולימפוס אלא זקוק רק למחסה זמני בין שני עננים מושלמים שיקבלו את פניי בליל סערה.
כבר הייתי בכל קצוות העולם מהאטלנטי לפסיפיק וכף התקווה הטובה ואריתריאה וקיסרות השמש העולה ומדינת הברברים משתי המלחמות הגדולות ואי הבריטונים ומדבר הפירמידות והגבול הקזחי וגבול הפרשים הרכובים הקנדים, אז אהיה הרמס, אל המסעות. כמוהו כבר גנבתי והתחכמתי וכתבתי מיליוני מילים והייתי שליח של האלים כשהובלתי כמה נשמות אבודות מהמתים אל החיים שאחרי. וכמוהו אני נושא עימי את מטה הנדודים ונועל סנדלים והולך כמו צב ולצידי צבי גאלפאגוס כבדים וזקנים. איתם אביא חוכמה למין התת-אנושי השולט בימים והיבשות ויורה על עצמו מהאוויר.
אבל אם כבר להיות אל אז פוסיידון, ומאחר והוא מאחר להתגלות אני אנהל את כל האוקיינוסים, הנהרות והבצורות. גם אותי יכנו "מרעיד העולמות ומרעיש האדמות", ואני אכין אתכם לרעידה הגדולה והסופנית. הרעידה האחרונה שתאחד שוב את כל שש היבשות אסיאנה ואפריקאאן ויורופיאן ואמריקנה ואנטרטיקון ואטלנטיס כדי שתיוולד מחדש פנג'יאה, היבשת האחת שממנה נולדו כל אלה שהתפזרו. כמובן שעם האיחוד המחודש גם יילך הזמן לאחור, אבל כך תוכלו לצאת שוב מהים ולזחול ליבשה ולעלות לעצים ולצאת מהמערות ולגלות את האש והגלגל. אבל את אבק השריפה לא אתן לכם הפעם.
