קרה לכם שהכרתם מישהו שנראה לכם בהתחלה טיפוס אפרורי, משעמם, שאמרתם עליו אפילו שהוא מכוער, אבל כשחלף זמן התחלתם להסתכל עליו בעיניים אחרות, אחרות לחלוטין, ולפתע הוא הפך לאחד מההכי מיוחדים ומקסימים ויפים שנתקלתם בו?
בואו אספר לכם על מקרה מובהק כזה. הטיפוס הזה, כוכב הלכת מרקורי, צולם עד לא מזמן רק בשחור לבן, בעיקר מהחללית של נאס"א "מארינר" שהסתובבה לידו בשנות ה-70, וצילמה אותו רק בקושי. אבל לפני כמה שנים שוטטה לידו החללית "מסנג'ר", והתמונות שהיא צילמה האירו את מרקורי באור אחר, אחר לחלוטין. היא צילמה אותו תוך שהיא חגה מסביבו 4,000 פעמים במהלך 4 שנים ומשדרת אלפי תמונות שמהן הורכב הפורטרט האמיתי שלו. כשנגמר מאגר הדלק של החללית, היא התרסקה על פני מרקורי והתאחדה עימו לנצח. החללית BepiColombo צפוייה להגיע למרקורי בשנת 2025.
קראו למרקורי על שמו של האל הרומאי מרקוריוס. הוא כוכב הלכת הכי קרוב לשמש, והקדמונים לא הבינו שהוא יכול להופיע לפעמים מימין לשמש ולעיתים משמאל לה. לכן בערב קראו לו הרמס ובבוקרו של יום קראו לו אפולו. בחלק של מרקורי שפונה תמיד לשמש הטמפרטורה היא 430 מעלות, ובצד השני היא יורדת למינוס 180 צלזיוס. אין לו ירחים ואין לו אטמוספירה. הוא כוכב הלכת הכי קטן מבין תשעת כוכבי הלכת החגים סביב השמש: מרקורי, ונוס, כדור-הארץ, מארס, ג'ופיטר, סאטורן, אוראנוס, פלוטו ונפטון.
אור השמש שזורח על מרקורי הוא חזק פי תשע מאשר כאן בכדור הארץ, וכל חומר שנוצר עליו מתנדף לחלל בתוך שניות. הוא בנוי ברובו מברזל, ובגלל שהוא כל-כך קרוב לשמש אפשר לצפות בו רק בדמדומי הערב או לפנות הבוקר. אנחנו עוברים על פני השמש אחת לשנה, והוא, כוכב הלכת הכי קרוב אליה, חולף על פניה אחת לכ-90 ימים, עם מסלול הקפה אליפטי מאוד. באחרונה התגלו עליו סימני מים, ובסוף עוד יגלו עליו חיים, כמובן ערים של יצורים שאוהבים קור עז בצד אחד, ומושבות של חובבי חמימות בצידו האחר.
אז לסיכום – תראו איך הוא נראה אז ועכשיו. לפעמים כדאי לתת עוד סיכוי.
