נִיצַּבְנוּ כָּךְ, פְּשׁוּטִים כְּבִשְעָתֶנוּ הָרִאשׁוֹנָה עֲלֵי אֲדָמוֹת.
קָבַעְנוּ כִּי נִתְקָרֵב אַט אַט וְלֹא נִיגַּע,
עַד שֶׁנַּרְגִּישׁ מִמֶּרְחָק עָל עוֹרֵנוּ אֶת הַלְמוּיוֹת הַלֵּב שֶׁמִּמּוּל,
פּוֹעֵם, פּוֹעֵם, פּוֹעֵם.
וּכְּכֹל שֶׁהִתְקַצֵּר הַמֶּרְחָק גָּבַר הַהֶדֶף.
אָמַרְנוּ שֶׁנִּיצָּמֵד רַק כַּאֲשֶׁר נַרְגִּישׁ אוֹתוֹ מַמָּשׁ נוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר.
וְהִרְגַשְׁנוּ.
וְנִצְמַדְנוּ.
