התיאוריה המקובלת כיום במדע תומכת ברעיון שפעם לא היה כלום – לא יקום ולא זמן – ואז לפתע התרחש מפץ ענק שבו "נולד" היקום והגיח הזמן. המדע אפילו קובע שכל זה קרה לפני 13.8 מיליארד שנה.
ובכן, לא מפץ ולא יומולדת ליקום. היקום – החלל הריק – הוא אינסופי ואין-התחלתי. הוא תמיד היה שם, כאן, קיים. היקום לא צריך יומולדת, הוא לא ילדה קטנה. [ואגב – ה"זמן" הוא המצאה של המין האנושי והוא קיים רק כאן בכדור הארץ כהסבר ודרך חיים ביומיום. ביקום אין דבר כזה הקרוי זמן, אלא מתרחשים רק תהליכים שאין שום צורך למדוד את משכם, ולכן הם אינם כלל נמדדים.]
מה שהתרחש אי-שם בנקודה מסויימת היה היווצרות/התפשטות של גרעיני החומר ביקום שהיה כאמור קיים תמיד, ממנו נוצרו בהמשך ונוצרים גם כעת כוכבים וגלאקסיות. תיאוריה זאת: "הדרור הגדול", מתאימה לגמרי למה שרואים כעת בחלל – ריאקציות יוצרות עוד ועוד חומר וכוכבים, הגלאקסיות מתרחקות בתוך המרחב/יקום, ואין דבר שיעצור אותן. היקום אינסופי בכל כיוון.
