וְהַבּוֹקֶר הַזֶּה, אִישָּׁה חֲדָשָׁה לוֹ בֵּין מַצָּעִים מְשׁוּמָּשִׁים.
אִישָּׁה חֲדָשָׁה שֶׁהֵעִיר בִּדְרָכָיו הַמְּיוּחָדוֹת.
אִישָּׁה חֲדָשָׁה מַהְבִּילָה לוֹ קָפֶה.
הִיא דִּילְּגָה עַל רַגְלֶיהָ הַיָּפוֹת מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עִם שְׁנֵי סְפָלִים
בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ, וְהוּא מָצָא אֶת הַמִּרְקַחַת הַחַמָּה שֶׁלּוֹ חֲסֵרָה
מְעַט מֵהַמְּתִיקוּת אֲשֶׁר לָהּ הוּא רָגִיל.
קָרָא לִשְׂפָתֶיהָ וְהִצְמִידָן לִשְׂפָתָיו.
עַכְשָׁיו, יָדַע, הַקָּפֶה כְּבָר יִמְתָק עַד לְטִיפָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.
הִיא חֲדָשָׁה אוּלַי, אֲבָל כְּבָר יָדַע כִּי תִישָּׁאֵר בְּחַיָּיו.
