לא הצליח לספור את השברים, אז החליט לאסוף אותם.
יודעים איך מרכיבים פאזל של עשרת אלפים חתיכות.
התחיל דווקא מהאמצע ואז לכיוון השוליים הישרים,
והנה מצטיירים פנים, רגליים, נקבוביות, גבעות ועמקים,
והרי משורטטים להם בתים, נהרות, נערות, משפחות ובגידות.
יודעים איך זה בתצרף של מאה אלף חתיכות.
והנה מתגבשים מול זכרונו מילים, חרוזים, צלילים, טעמים.
והרי מתבלטים אהבות, שנאות, הערצות ועריצות.
יודעים איך זה בפסיפס של מיליון חתיכות.
הגיע לסיומו וגילה שחסרה החתיכה האחרונה בפינה.
