הָיְתָה מְבֻלְבֶּלֶת מְעַט בָּרְחוֹב הַצְּדָדִי,
לֹא מַצְלִיחָה לְשַׁחְזֵר כֵּיצַד כֹּה סָטְתָה מֵהָרָאשִׁי.
נוֹשֵׂאת מִזְוָדָה יְשָׁנָה בַּעֲלַת דְּפָנוֹת קְשִׁיחִים
הִיא עָצְמָה רַכָּה מִבָּחוּץ וּמִבִּפְנִים.
הוּא מִצִּדּוֹ, דַּוְקָא הִגִּיעַ בְּמִתְכַּוֵּן לָרְחוֹב הַקָּטָן.
הַגָּדוֹל הָיָה לוֹ זָר מִדַּי הַיּוֹם וְרַגְלָיו נְשָׂאוּהוּ מֵעַצְמָן.
נוֹשֵׂא כְּהֶרְגֵּלוֹ תִּיק קָטָן שֶׁבְּדָפְנָתוֹ טְבוּעָה מַפַּת הָעוֹלָם,
הַיּוֹם מִשּׁוּם מָה הִכְנִיס לְתוֹכוֹ גַּם מַפָּה שֶׁל הָעִיר.
מַבְּטֵיהֶם נוֹעֲדוּ וּשְׁנֵיהֶם לֹא נִזְקְקוּ כְּלָל לְדַבֵּר.
אִישׁוֹנִים בִּמְקוֹם מִילִּים.
הוּא הֲרֵי מְזַהֶה עַל נְקָלַה נְעָרוֹת אֲבוּדוֹת,
הִיא כְּבָר טוֹבָה בִּמְצִיאַת עֵינַיִים מְבִינוֹת.
הוֹצִיא מִתִּיקוֹ אֶת הַמַּפָּה הַקְּפוּלָה,
הִנִּיחַ לָהּ לְהַצְבִּיעַ עַל שֵׁם הָרְחוֹב וְהַמַּעַן.
כְּלָל לֹא הִפְתִּיעוֹ
שֶׁהָיָה זֶה הַמָּלוֹן שֶׁלּוֹ.
