הַקָּאהְוָוה הֲכִי טוֹב שֶׁשָּׁתִיתִי בִּימֵי חֶלְדִּי,
הָיָה מִבְּלִי סָפֵק זֶה שֶׁהֵכִין לִי עָלִּי,
בְּעָמַּאן, אַחֲרֵי שֶׁסִּיַּימְתִּי בְּפֶּטְרָה אֶת הַמַּסָּע הַרָגְּלִי.
אֲבָל הַקָּפֶה הֲכִי טוֹב שֶׁשָּׁתִיתִי מֵעוֹלָם,
הָיָה זֶה שֶׁאַתְּ הִצַּעַתְּ לִי כָּכָה סְתָם,
כְּשֶׁאָמַרְתְּ הֵכַנְתִּי לִי, לְהָכִין לְךָ גַּם?
