רוצה ללכת, אבל לא יכולה.
איפה זה? בראש, עמוק בחזה, מעלה בירכיים.
הנה, ארזתי לי תיק קטן עם איפור והכל,
אפילו שבעיר החדשה כבר לא אצטרך להתחפש.
רוצה ללכת, הנה שמתי את עיטור העוז על החזה.
איפה זה? בכל מקום שהוא לא כאן.
הנה, מסתכלת על המפה ומניחה את האצבע.
לא איכפת לי הרים, מישור ואפילו עמק.
כי אצלי העמקים הצפוניים והדרומיים,
כבר מתמלאים בממטרים פזורים.
