הֵן אֶפְשָׁר, לִהְיוֹת אֶחָד עִם הַמִּדְבָּר.
מִיָּמַיי לֹא רָאִיתִי נַחַל, יָם, נָהָר. תְּאֵנָה מְיוּבָּשַׁה הָפְכָה לְהֶרְגֵּל כְּבָר. וְזֶה רַק אֲנִי וְגָמִי הַגָּמָל, שֶׁלֹּא קָנִיתִי הוּא פָּשׁוּט הָלַךְ אַחֲרַיי וְכְּבָר נִשְׁאַר. שַׂמְתִּי גְּלִימָה שְׁחוֹרָה לֹא שֶׁל מֶלֶךְ, לְכֹל הַיּוֹתֵר אִיכָּר. כֹּל גַּרְגִּיר חוֹל נִסְפָּר. סִיפְּרוּ לִי שֶׁהַכֹּל הָיָה כָּאן יָרוֹק בַּעָבַר. אֲבָל עַכְשָׁיו רַק הַדָהוּי נוֹתַר. זֶה נָכוֹן מָה שֶׁאָמֶרִיקָה אָמְרוּ שֶׁאַתָּה כְּלָל לֹא זוֹכֵר אֶת הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ בַּמִּדְבָּר. גָמִי וַאֲנִי מִסְתַּכְּלִים בָּעֵינַיִים וְזֶה בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר. שֶׁמּוֹנֶה מִילְיַארְד בְּנֵי אֱנוֹשׁ וְחוֹדָשִׁים שֶׁאַף אֶחָד כָּאן לֹא עָבַר. זֶה רַק נִרְאָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ בְּלִי לָדַעַת מָה יִהְיֶה מָחָר.
מְחַכָּה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹהֶל שֶׁלָּךְ כְּבָר.
