דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

שיעורים בגיטרה

גיטרה מוזיקה

כל החיים רציתי לנגן בגיטרה. היא כלי מושך ואני יצור שנמשך. ולפעמים זה נמשך הרבה. גיטרה שבנוייה טוב, מהחומרים הכי טובים. בסיס מבריק, הגוף העגלגל הזה, קימורים זהים משני הצדדים, חלקלקות. הצבע לא ממש משנה, אבל רצוי שיהיו לה כמה צבעים, גוונים, נימות. גיטרה בנוייה טוב. שיצרו אותה מאהבה, תשוקה, ושכל אלה עברו אליה והם ברורים בצלילים. לא רוצה גיטרה חדשה. מחפש אחת שכבר ניגנו עליה אבל לא הוציאו ממנה את הקולות הכי טובים שלה. שיש עליה שריטות. לא אכפת לי שיהיו לה מיתרים שפקעו. אבל רוצה שהכפתורים שמכוונים אותה יהיו גמישים, סלחניים.

לא ידעתי לנגן בגיטרה. לא הייתי מודע לזה שאני מסוגל. הייתי במקומות שהיו בהם צלילים אחרים. צורמים, רעש כמו של מתח גבוה רק בדציבלים גבוהים יותר ממה שיוצא מהעמוד. שיכנעתי את עצמי שאני אוהב פסנתר, אורגן, סינטיסייזר, תופים, בס. לא לימדו אותי לנגן גיטרה אבל ידעתי לבד. קרה לי שהחזקתי בגיטרות. קרה, קרה. אבל הן היו קרות. לא הזמינו. יצא מהן רק בליל של הברות. אלברט גיטאר, אם היה אחד כזה שהמציא את הגיטרה, בטח התהפך במקום שהיה מונח בו. ואז הגיעה הגיטרה הקלאסית שלי. האצבעות שלא חשבתי שהן יכולות ללכת במקומי התחילו לרוץ. בכל מקום שנגעתי בה יצאו צלילים ונראה שהגוף שלה מתכופף, מתמתח, מתפתל, משתנה בכל פעם שחש בידיי, ירכיי, הבטן או כל חלק אחר ממני שנגע בה.

גיטרה מנגנים מאהבה או שלא מנגנים בכלל. הוצא אותה מהקייס, הפשט אותה, שא אותה בעדינות לחדר שבו הכי נוח לך לנגן בו, למקום שבו האקוסטיקה תהיה ידידותית. הנח אותה על הירכיים, תן לה לגעת קלות באגן ובבטן. אם היא נוגעת בחזה שלך עדיף שהיא תעשה את זה בעדינות ובלי ידיים קרות. כן, הרח אותה. גיטרה טובה לא צריכה שיבשמו אותה יותר מדי. יוצאת מהמחבוא ומריחה כאילו הרגע גמרו לבנות אותה. הכל נראה חדש, טרי, רענן, אפילו שחלפו שנים מאז שהיא הגיחה לעולם.

אפשר לנגן גיטרה עם האצבעות. זה ידוע. זה מקובל. זה הסטנדרט. יד אחת נוגעת בצוואר, בהתחלה נעה לאורכו בריפרוף. מנסה לגלות אם משהו השתנה מאז שנגעו בה בפעם האחרונה. יד שכאילו מחממת את הגוף הזה ואת המיתרים שנמתחים לאורכו. המיתרים שכמו נמתחים יותר ויותר בכל פעם שאתה נוגע. יורד וחוזר. שומע צלילים ראשונים ולא מכוונים. מכוונן. מפעיל את כף היד, הזרת, הקמיצה, האמה, האצבע המורה והאגודל. כל אחד לפי התור. הייתי כאן קודם. יש לי רק שאלה.

נוגע בה גם עם אמת היד. מהצד הפנימי והחלק שלה. מעביר אותה ואת כל השאר על החלק הארוך, מגיע לחלק העגלגל, מלטף ומרגיש את העצבים הסמויים שלה. נוגע בו ובמיתרים העוברים דרכו כמו גשר מעל המקום הפעור, שאליו מתנקזים כל הצלילים והקולות. אתה חולף על הגוף. בהתחלה כמו אורח, אחר-כך כמו עובד זר עם אשרה זמנית, בסוף כמו תושב קבע. נוגע בה עם הכריות הרכות של כף היד. המקום שבו מצויין קו החיים שלך. הגוף הקשוח כמו מתרכך. שחק בה עם האצבעות. השתמש בציפורניים. היה וירטואוז. הפוך אותה ולטף את הגב שלה. מלמעלה למטה ובחזרה. מהצוואר הדק המתחבר לשערות, דרך עמוד השדרה שלה ועד לישבן. חולם. זה מה שאתה. אבל ידעת שזה מגיע ועכשיו אין הרבה מה לעשות. תחושה שעוברת שעה, אחר-צהריים, חיים שלמים. גיטרה שיכולה להיות עליך כל היום. שאמרו עליה שהיא יכולה לא לצאת כל היום מהמיטה או כל מקום אחר שהכי נוח לה שמנגנים בה.

ניסיתם לנגן בגיטרה עם הפה?  אז אתה מתקרב, מריח, מגשש, מחפש את הנימים העדינים ביותר, את הנקודה שתיתן לך להגיע ישר למרכז העצבים של הגוף. מחפש, מוצא ונשאר שם. הרוטינה הישנה והטובה של אין/אאוט. לא לוותר. לא לשעות להתחמקויות שתמיד מגיעות. ללוות את ההתפתלות. כמה שאתה צודק. ואתה יודע את זה והיא יודעת את זה. ושניכם ביחד יודעים את זה. להישאר במקום אחר בלי לזוז. גם אתה ולא פחות חשוב מזה שגם היא.

מי שמבינה יודעת לא להפריע. יודעת לשמור על קביעות מופלאה גם כשהיא בעצם רוצה להיות על התיקרה. יודעת להפנים את ההתפתלויות לתוך עצמה. רק לא לזוז. שקט, לא להפריע. במיקרה שאתה נתקל במישהי שלא מבינה או שעושה את עצמה לא מבינה – הרשה לעצמך להחזיק לה את הידיים ליד הגוף. כן, הפעל כוח סביר. אחוז בה בפרקי הידיים. עזוב כרגע את השטיחון הנשמט לך מתחת לברכיים. מה זה לעומת הנצח. הפעל את הלשון, הקצה והאמצע. שני הצדדים. הפעל את החניכיים. אחוז עם השיניים ואל תרפה. תיזהר לא להכאיב ותתמקד. אפשר לנגן בגיטרה גם עם מפרט. לוקח יותר זמן ללמוד.

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן