טלסקופ החלל WEBB, הנמצא בנקודה קבועה במרחק 1.5 מיליון קילומטר מכדור-הארץ, רואה הרבה יותר רחוק מכל טלסקופ אחר, וחודר את החלל ומכשוליו ועצמיו באמצעות מצלמת אינפרה-אדום. היה ברור שהוא יביא תגליות, רק שלא ידעו כמה מהר וכמה חד וחלק.
התיאוריה השלטת במדע כיום היא שהיקום נוצר במה שמכונה "מפץ" לפני 13.8 מיליארד שנה. התיאוריה קובעת כי ככל שנביט רחוק יותר, נראה אחורה בזמן, כי נראה עצמים כפי שהיו כאשר האור מהם יצא עד שהגיע לעינינו/עדשות המצלמות. כלומר – נביט 13 מיליארד שנות-אור מכאן, נראה גלקסיות בחיתוליהן, בסיסיות, לא מפותחות כמו למשל שביל החלב שלנו.
אבל, וזה "אבל" ענקי – WEBB הסתכל רחוק, אחורה בזמן, ובמקום גלקסיות בסיסיות צילם דווקא גלקסיות מפותחות, במקומות/זמן שבהם היקום היה אמור להיות די ריק ובעל עצמים בסיסיים ולא מפותחים. היכן שהטלסקופ היה אמור לראות ולצלם את תחילת היקום – הוא מצא רק עוד ועוד ועוד יקום מפותח, קיים, נצחי.
מה המשמעות של זה? בכל כיוון, בכל מרחק, יש גלקסיות וכוכבים מפותחים, לא ב"חיתוליהם" אלא נצחיים – לפחות בעולם המושגים של המין האנושי. זה עומד בקנה אחד עם התיאוריה שלי: היקום לא "נולד" בשום נקודה. היקום נצחי, אין לו התחלה ואין לו סוף, גלקסיות נוצרו כהרף עין ומהר מאוד מתוך החומרים המשייטים בחלל, הגלקסיות קיימות לאינסוף כמובן בכל כיוון, וגם הן נצחיות – כוכבים נוצרים בהן, מתפוצצים בהן, ויוצרים בכך כוכבים אחרים. ה"תהליך" הזה התרחש הרבה יותר לאחור מאשר "13.8 מיליארד שנה". אותי אין זה מפתיע ששום טלסקופ לא רואה גלקסיות הנוצרות עתה.
לנוכח גילוייו המפתיעים של WEBB, אומרים אסטרונומים כי "יהיה עליהם לבחון מחדש תיאוריות קיימות ומקובלות לגבי היקום". אני מעריך כי בעוד 50 שנה ובעוד 100 שנים ובעוד 200 שנה הטלסקופים של הדורות הבאים יסתכלו למרחק 500 מיליארד שנות אור ואפילו טריליון שנות אור – ויראו רק עוד ועוד ועוד גלקסיות כמו זאת שבמסגרתה מתקיימים כוכב השמש וכוכב הלכת ארץ. אין אפשרות למדוד משהו אינסופי ונצחי, ולכן "יום הולדת יקומי" לפני 13.7 מיליארד שנה ומפצים גדולים עבר זמנם.
והנה מאמר קודם שלי בנושא:
