איך זה לחיות ללא תחושה? אלה חיים צפים בתוך אמבטיה מלאה במים שאין להם חום או קור. אלה חיים כואבים אך שאין בהם כאב. שאין בהם ציפייה אך אין איתם אכזבה. חיים שבהם אתה האביר האמיץ ביותר שרומחים ננעצים בו ואין בהם נזק אך אוייביו כבר הפילו אותו מסוסו והשכיבו אותו על האדמה. שבהם לא מעניין אותך מי בא לראותך כי איש מהם ממילא לא יוכל לגעת בך, להגיע אליך. אלה חיים שאתה לא זוכר את הכאב העצום שנקרית בדרכו ושנמצא אצלך ממש עכשיו. שבהם אנשים הולכים והופכים לדמויות שקופות כי גם גופם בוודאי שאינו חש בדבר, כמוך, וגם הם, כמוך, עוד מעט ייעלמו בפיידאאוט. אלה חיים שבהם העולם כולו צבוע בלבן כמו צבע הסדינים והקירות שסביבך, אך צבוע גם שקוף כמו הצינורות שמקיפים אותך מכל עבר ויוצאים מפניך ונכנסים לזרועותיך. שקופים כמו מסיכת החמצן הצמודה לפניך, ואתה כלל לא חש בה אלא רק חי ממנה.
- מוקדש למחלקת טיפול נמרץ שאירחה אותי
