דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

אני טרזן, את ג'יין

אני טרזן, את ג'יין,

אבל את העצים החליפו בניינים.

עדיין יש חוט המשתלשל מהם וביניהם,

אבל הוא עשוי מפלדה ולא משריגים.

ברור שאלחם באריה,

ואתן לו בומבה עם אגרוף בראש עד שיאבד הכרה.

קחי בחשבון שיגיעו גם קרנף, ונמר, וצבוע,

אתן לכל אחד ואחד מהם את הטיפול הראוי.

מה למתבודדים ביער ולכיסוי חלציים?

תורידי הכל ג'יין,

ותעשי את זה ממש מהר כמו שאני אוהב.

אם נראה מטוס טס מעל האי נתלבש ונדליק מייד מדורה מקש,

אבל קחי בחשבון שלעולם כבר לא נוכל להתבודד כמו היום.

רואה, אפשר לחיות חיים שלמים בלי ללגום יין, בלי מוזיקה,

העיקר שמצאתי מטע קפה ומטע טבק ושדה פטריות להתמכר לו.

ג'ייני, היום אני אשטוף את הכלים מול המים שהפיל יוציא מהחדק,

ואת קחי את הסנאי בזנבו ונקי את האבק מהבקתה.

נגמור ונצא החוצה, לחוף צחור, שמיים כחולים,

רק ענן לבן אחד ומים שקופים לגמרי.

כשלא שמת לב לגמתי מהנוזל השקוף והפכתי ללא נראה בעצמי.

עכשיו אוכל להרוג כמה אויבים שארצה עם אוני השריג,

ואוכל להתגנב מאחורייך מתי שארצה,

ואצמד אלייך מאחור ליד הכיור.

די דיבורים אהובי היחיד, היחיד באי,

בוא נלך למיטה ט. שלי, התעייפתי.

איזו מיטה בראש שלך ג'.?

אנחנו לא מיסיונרים,

לא עושים שום דבר מיסיונרי,

ואם נראה מיסיונרים מתקרבים נקרא לגורילות.

הנה ערכתי לכבודך את השולחן.

השולחן שלנו.

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן