דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

אף גבר לא יבין את זה

אף גבר לא יבין את זה כי אף גבר מעולם לא אמר את זה, כשהם כרוכים כמו צמה במיטתם בסצינה לילית, הוא עוטף אותה מקצה הבהונות לקודקוקה ולשערתה האחרונה, כשראשה הקל, גזע מוחה וצווארה נמצאים מעל לזרועו, כשרקתה על שריר הברכיאליס שלו ואצבעותיו את מותנה מחבקות, כששפתיה וקצה אפה נוגעים לא נוגעים בחזהו, כשריח נשיפתה מתרמז עד לנחיריו, כששיערה החלק והארוך מלטף את חזהו וכתפו, כשחזה ומושלמיה מחוצים אל חזהו מטה, כשזרועה מקיפה קלות את גבו, כשאצבעות ידה האחרת מונחות בצבען הכהה קלות בכיוון סנטרה המקורב לחזהו החלק ועיניו מביטות בהן, כשירכה וברכה ושוקה ואצבעות רגלה הימנית אצל ירכו וברכו ושוקו ואצבעות רגלו השמאלית, כשרגלו הימנית וירכו החמימה מקיפים בנגיעה קלה ומלטפת את כל צדדותה הדקיקה, את אחורה שכבר מכבר קבע שלמות ואת שיפולי גבה, כשידו עוטפת את גבה וצלעותיה העדינים, כשגבעתה נמצאת אצל ירכו, וכשבטנה המושלמת היישר אל מולו. אף אישה לא תבין זאת כי אף אחת מעולם לא שמעה זאת, אבל עם כל נשימה שלה הננשמת מול בטנו או ירכוו ומבקרת את גופו באישון לילה, כשהיא ישנה והוא ער אליה, עם כל נשימה עדינה, קטנה, מלטפת, נוגעת לא נוגעת, עגולה, שטוחה, רכה, קשיחה, עם כל נשימה אשר מגיעה אליו ועוזבת בחזרה בקצב קבוע וידוע לו מראש, עם כל אחת ואחת מנשימות בטנה אצל המקום הזה שבגופו המונח ממולה מתגשם לו חלום. אמרתי לכם שאתם לא תבינו.

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן