היא אמרה שהיא לא מתנגדת כשאמר לה לקחת אצבע אחת, את האמה, ולהניח אותה על כרית הדיו. אחר-כך אף אמרה לו באופן מפתיע שהפקודה הוציאה ממנה קול, קול של אנחה על גבול הגניחה. אבל עכשיו הוא אומר לה להטביע את טביעת האצבע, שואל אותה בהומורו הציני אם היא מודעת לזכויותיה ואם היא מתחייבת לומר את כמעט האמת, את כמעט כל האמת, וכמעט דבר פרט לאמת. ישובה בחדר החקירות חשבה לעצמה שלחוקר חדש ובלתי מוכר כמותו אין כל סיכוי מולה כנחקרת סדרתית ש"היו לה הרבה", אך תוך שהיא כבולה לשולחן המקובע לרצפה החלו להתעורר בה ספקות, בהתחשב בכך שגם לו היו רבות. ציינה לעצמה שאסור לה ליפול בפח של המילים המרמזות כאילו במיקרה שהוא מפזר בחלל החדר, חלילה לה גם להתקרב למקום ההוא ולזיכרון הדברים שהיו, ואף שהזיכרון מתוק לה ומוכר מאלפי פעמים קודמות זה עדיין עלול להתחלק לה מבעד לאצבעות. לנוכח המילים ששיגר אמרה לעצמה שאם לא תפתח אמצעי נגד מול שאלות חודרניות כאלה, עלול להציף אותה שטף מיוזע של נוזלים שיביא להפללתה.
היא לא אחת שמבקשת הקלות, כולל לא מעצמה, ובדרך כלל זה לוקח זמן רב עד שמצליחים להוציא ממנה הודאה, והיא מתרשמת שהיום הכל יסתיים מהר מבחינתה; היא תגמור כאן, תשוב כמובן וכמתוכנן וכנאמר למקום הפשע ותוודא פעם נוספת כי האישה האחרת עדיין מוטמנת ומוחבאת היטב. מאידך התעוררו בה ספקות, ושאלה את עצמה כיצד הוא ידע מעצמו היכן היא גרה וכיצד נראה ביתה וכיצד נראית חצרה שבה הראיות המפלילות, וסיכמה כי חוקר עם כוחות-על זה הדבר הגרוע ביותר אם אתה אחד שיש לו מה להסתיר. בחלוף הדקות והמילים התחזקה בה ההבנה כי הוא אולי חוקר חדש מבחינתה, אך לא חדש בעניין, כשבשיא התיחכום השמיע ברקע את השיר ההוא שבו שמעה חשמל ואז קצב מהפנט ואמרה לעצמה שזה מטורף ופשוט הורס והורג אותה ברכות וקורע אותה וגומר אותה. כששלף את התמונה של הזירה והטיח אותה על השולחן הבינה כי התנגדות תהיה עכשיו כליל חסרת תוחלת. כשנכנעה אמרה לו שבעצם חיכתה כבר להילכד, ובמיוחד על-ידי גבר ששווה להקשיב למה שיש לו להגיד ושהקול שלו מהדהד במחשוף שלה.
הוסיפה גם שנחלשה כשאמר לשחרר את הכתפיים ומטה, כי זה הרחיק אותה מחפותה וקירב אותה אליו. גילתה לו אף כי חטאה בדמיון שחרג בעליל מהפרוטוקול ודמיינה כיצד ירגיש להשחיל את היד שלה אל מתחת לבגדיו הרשמיים. לעצמה לחשה כי הוא ריסק את ההגנה שלה כשאמר שהוא טוב בלב ורע רק לרעים, ובמיוחד כשצירף לכך הנינוחות שלו, והניסיון שלו והעובדה שידע בדיוק מה לעשות איתה. אתה טוב, אדון, עברתי גבר או שניים בחיים, אני יודעת על מה אני מדברת, ואתה הראשון שהכניע אותי EVER, עם המילים שלך והרווחים שביניהן. אמר לה שהוא משאיר לה לבחור את העונש של עצמה.
