זהו יומו של הגבר המתמתח והצורה הזאת היא הצל שלי. שם, היכן שנהגתי לעמוד. נראה כאילו רק אתמול הסתכלתי דרך הזכוכית של הכוס. הימורים כבדים, במקום ההוא. זה הכל בעבר.
את קוראת לי טיפש, אומרת שזאת מזימה מטורפת. אבל הפעם זה אמיתי, כבר קניתי את החלום. כל-כך מיותר לשאול אותי למה, הפריחי נשיקה ואימרי שלום. אני אצליח הפעם. אני מוכן לחצות את הגבול הדק.
אני אלמד להפעיל את הסקסופון, אני אנגן בדיוק מה שאני מרגיש. אלגום וויסקי סקוטי כל הלילה ואיהרג מאחורי ההגה. יש להם כינוי לכל המנצחים של העולם, אני רוצה כינוי גם כשאני מפסיד. הם קוראים לאלבאמה הגאות של הבורדו. שיקראו לי המלך של הבלוז.
הגב שלי כנגד הקיר. קורבן של הסיכוי המלגלג. זאת בשבילי המהות של רומנטיקה אמיתית. משתפים את הדברים שאנחנו מכירים ואוהבים עם אלה מהסוג שלי. מציעים משקה לאלים, סנסציות שמשתקות את הראש.
אני זוחל כמו אפעה בין הרחובות העירוניים. עושה אהבה עם הנשים האלה ללא חשק ובמרירות מתוקה. אני מזדקף כשהשמש עולה, מכסה את כל המקומות בעיר. עולם משלי, אני אעשה אותו הבית המתוק שלי.
היום הוא יומו של האיש המתמתח. אני אסחב את זה בפעם האחרונה כשאעלה על הבמה. בכיתי כשכתבתי את השיר הזה, תתבעו אותי אם אשיר אותו יותר מדי זמן. מותק, אני חופשי. אני אהיה מה שאני רוצה להיות.
* תרגום שלי לשיר Deacon Blues של סטילי דן, שמאוד דיבר אליי
http://www.youtube.com/watch?v=YhQ5Dg6gdEw
