דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

הוראה בקשתית

אישה גוף

שחור/לבן. איתה לא צריך צבעים נוספים. אומר לעצמו שאם רק היה יכול להשאיר ולו טביעת אצבע אחת שלו על גוף שמיימי זה, היה מסתפק בכך. היא לא כוכב, אפילו שהיא זוהרת על מיטתה גם בשעות האור, והיא לא גלקסיה, אפילו שניתן לראותה בעין בלתי מזויינת, אלא היא יותר ערפילית, מלשון שהיא מערפלת את חושיו וראייתו וריכוזו כשהוא עומד ממול. שחור/לבן. היא צובעת אותם בצבעיה. חוזה בה ובחזה ובקימוריה ובהתפתלויותיה ובעיניה המשתוקקות לרצות את עיניו ומגלה כי ראשו נע צד לצד בנוסח של אי-אמון, תוך ששפתיו נושכות את עצמן מתוך עונג וייאוש גם יחד. שחור/לבן. ואומר לעצמו כי אם הנציחה את עצמה בפוזה הזאת במיוחד בשבילו הרי זה מבחינתו אחד מההישגים הגדולים של חייו כגבר. ולמה רק כשאסטרונום מגלה כוכב או סופרנובה או איזה מפץ גדול קטן קוראים לאלה על שמו. יהיה זה אך מוצדק שזו תהיה מקושרת לשמו בזכות זה שגילה אותה מחדש ובשל כוונתו לגלותה כל יום חדש מחדש. עקב הנסיבות היה חייב לתת לה הוראה-בקשתית לגעת בחדר קטן, כי כך יכול היה להרגיש כאילו הוא נוגע בה מהמרחק שבו הוא מצוי. אם היא תשב על כורסת שחור/לבן היא בוודאי תצבע אותה בצבע חרדל עז. והיא אחת שממלאת בקשות-הוראתיות, והוא אחד שעומד למלא אותה בכמה בקשות מטעמו שאותן תטעם במהירות מאה וחמישה קילומטרים בשעה כפי שרצתה אתמול או שלשום. שחור/לבן והוא הרי כבר לא יהיה כתמול-שלשום ואפילו לא כתמול שלוש שנים לאחור. אורן של סופרנובות שהתרחשו לפני שלושים אלף שנה מגיע רק עכשיו לכוכב הלכת שהוא נמצא עליו, וכשם שאמר לעצמו שהוא מוכן לנוע בכרטיס בכיוון אחד אם יתנו לו רכב חלל שיטוס לכיוון קצהו הבלתי נודע של היקום הידוע, כך הוא מוכן להתעוור אם אור הסופרנובה שלה יכה בו. היא כבר תובילו אליה. שחור/לבן.

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן