דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

היא אמרה שמ"ם זה מכשפה, הוא אמר שמ"ם זה מלאכית

היא אמרה שמ"ם זה מכשפה. הוא אמר שמ"ם זה מלאכית. אורות חזקים ואז אורות כבים. היא הרי מהתיאטרון. מ"ם זה גם מעגל, שהיא באה כדי לסגור. הרבה מילים לפני, מעט מילים בתוך. מעבורות החלל הוכנסו השנה למוזיאון בארץ המרחבים הבלתי נגמרים אבל כאן מעבורת חלל חדשה עומדת על כן השיגור. דלת נפתחת והוא שם וגם הוא שם, מחכה לה בזקיפות קומה, אפילו שהעידה כי ראתה רק את אחד מהם. לא היו צריכים לדבר הרבה, הרי הם מכירים מהמלון ההוא, במקום שהוא היה סופר מול מכונת כתיבה ישנה כמו המינגוויי באי ההוא שבו נערות בתולות מגלגלות סיגרים על ירכיהן.

אתה תעשן סיגר ואני אעשן סיגריה. לא נערתי, המעשה יצטרך להתפרץ מהר וברעש בניגוד גמור לדפיקתך הזהירה בדלת. הערב זה כמו שהוא רוצה במדוייק וכמו שהיא רוצה בדיוק. הוציאה את כל כלי הנשק שבארסנל שלה, כי הרי היתה יכולה להיות צלפית מומחית במלחמת העולם ולהפיל חללים בחזית המערבית או החזית המזרחית, מהקיסרות הגרמנית ומהקיסרות האוסטרו-הונגרית ומהאימפריה העותומאנית. אבל הערב הוא לוח המטרה והיא יורה במדוייק, כמו שצלף אינו חס על אף אחד מקורבנותיו. והוא מביט במעשיה בעיני עגל כמו בן-בקר שמתנדב להביא את עצמו אל המאכלת.

יודעת שאת טובה, סימן שאלה. יודעת, סימן קריאה. זה מקום שהשמש לא זורחת בו זה מקום שהרי הגעש בו אינם כבויים. היא הרי מהתיאטרון והמסך עולה. ומול חזה העולה והנמעך עליו הוא שוכח את כל המילים שתיכנן ומצליח להפליט רק הברות. כבר מזמן הבין שנערתו הקודמת עומדת בצל של כל אחת מהנשים שבאו אחריה, וזאת מעמידה את כולן בצל ארוך כמו לילה בפינלנד. עתה היא שולפת את כל כלי הנשק שהביאה איתה בנרתיק של צלפים מקצוענים, אלה שתחנוניהם של קורבנותיהם לא מניעים אפילו שריר קטן בפניהם כשהם לוחצים על ההדק. אמרה שראתה את מבטיו ואיך התקשה כמו גווייה ממגעה. הרגישה את הרעידות ואת הנשימה האחרונה שלו.

פעם קראו לו ווזוב, על שם ההר שכיסה את פומפיי והנציח לעולם זוגות חבוקים בזרמים פירוקלסטיים שהתקשו. והוא התקשה בשנית, והיא כמו פיה וקוסמת וכלל לא מכשפה, ומייד הוא יהיה קרקטואה שבין ג'אווה לסומטרה שבהתפרצויותיו השליך סלעים לגובה שלושים קילומטר והטיל חושך של שבוע ואז העלים בלבה את כל האיים שסביבו. את הזדקרות עמוד העשן השני כבר אימצה אל קירבה ואז נעלמה כלעומת שבאה, כמו ענן העשן האיסלנדי שהפסיק את תנועת המטוסים ביבשת הישנה למשך חודש. מ"ם זה גם מעגל, שהיא באה כדי לפתוח.

 

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן