הלילה צפוי גשם של מטאורים, אבל ההבזק של שום גרם שמיים לא יאפיל על אורה של זו. מטר הפרסאידים משובלו של כוכב השביט סוויפטאטל שהקיף את השמש יישרף עד לעצם במפגש עם אטמוספירת הכוכבון שלנו, אבל לעומתם היא עדיין בוערת במקומות שהבעירה כל פיסת עור ממנו, כשחלפה ביונוספירה ואז השתכנה בליבה ובגלעין הכוכב הפרטי שלו. גרמי השמיים הזמניים יתאדו במהלך הזמן לאודי עשן אבל לעומתם ליבת השמש שהיא הביאה לחדריו תמשיך לשרוף, גם אחרי שזו של המין האנושי תהפוך בעוד חמישה-מיליארד שנה מעכשיו לענק אדום של שלוש-מאות-מיליון מעלות, ואז לננס לבן שייצטנן לאיטו בחלל הקר. השמש היא בכלל כוכב, מסוג ג'י, ואתם יודעים לאן הולך הסיפור מהנקודה הזאת. היא מסתובבת סביב מרכז גלקסיית שביל החלב במאתיים-ושבע-עשרה קילומטרים בשנייה ומקיפה אותה אחת למאתיים-עשרים-ושישה-מיליון שנה, והאחת החדשה שלו מסתובבת בכל פעם שהוא רק רומז לה, ומשלימה הקפה סביבו במהירות גבוהה פי מאתיים-עשרים-ושישה-מיליון מכל כוכבנית שביט שחלפה בשמיו. והנה עכשיו היא כבר טסה באקסוספירה והשכבות העליונות במעטפת שלו, ויורדת לתרמוספירה והיונוספירה והעור שלו, ונוגעת במזוספירה ובסטרטוספירה ובבשר עצמו, ומתחככת בהידרוספירה שבה אוקיינוסי הדם ואז נוחתת לסיום בטרופוספירה ונטרפת כבר כולה.
