נִיפָּגֵשׁ כְּשֶׁכְּבָר לֹא יִהְיֶה הַיּוֹם,
וַעֲדַיִין לֹא מָחָר.
נִתְיַיצֵּב בְּמָקוֹם נוֹזְלִי מַסְפִּיק כְּדֵי לָצוּף,
מוּצָק דַּיּוֹ כְּדֵי לַעֲמוֹד.
נִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ בְּאוֹר שֶׁעֲדַיִין לֹא לַיְלָה,
וּכְבָר לֹא יוֹם.
נִכְתּוֹב בְּאוֹתִיּוֹת בְּרוּרוֹת,
וַעֲדַיִין בִּדְיוֹ סְתָרִים.
אֲבָל כְּשֶׁנִּיגַּע,
טְבִיעוֹת הַגּוּף יִישָּׁאֲרוּ עָלֵינוּ לָעַד.
