משוררים ורוצחים

אדולף היטלר, צ'רלס מנסון, יגאל עמיר, עזזיאל עזריה.

כל מי שכותב שירים וכל האנשים שיש להם נפש יפה,

אינם מסוגלים להסתכל על הפנים של רוצח,

ובמיוחד שהן מכוערות ושחרחרות.

בואו נגיד את האמת שכל מי שנפשו יפה כבר יודע אותה:

עזזיאל, חובש ב"מקצועו", עמד 11 דקות עם החבר'ה

תיכנן במפורט כיצד לרצוח את השבוי הפצוע,

ואז פסע באדישות וירה לו כדור בראש.

רצח זה רצח זה רצח. רוצח זה רוצח.

משפחת ביוב; תראו את שני ההורים המכוערים האלה.

השריצו צאצא, אמרו נשים לו בשם אור וגם אל,

ככה עושים כל ה"מסורתיים" ממבו-ג'מבו,

אבל יצא מהילד עכברוש רצחני.

ומה זה כל החיבוקים והנשיקות בבית המשפט?

איפה המשטרה הצבאית כשצריך אותה?

וצריך במדינה עונש מוות לרוצחים.

הפוסט הזה נועד גם לסנן מהדף שלי את כל מי שתומך ברוצח. את כל מי שאינו ראוי לקרוא את השירים שלי. אז אם יש לכם אפילו 0.01% תמיכה ברוצח, תיעלמו מהדף שלי.