חלק ראשון
מחזיר נשימתו לקצב הגיוני. "אם זה היה הלילה האחרון שלי – היה שווה אהובי". אהובתי, גם אני שברתי איתך את השיא האישי שלי. "זה ליל האהבה הכי בלתי נשכח שהיה לי בחיים, כשאתה כאן פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. ואתה, אתה המאהב המושלם, מדהים, נהדר, סופרמן".
חלק שני
והגבר הזה נקלע היום אל מול הסרט הראשון בסדרה, עם השחקן שהיה הכי טוב מכולם, אבל אז, בחייו האמיתיים, נפל מסוס דוהר וכל כוחות העל שלו לא הועילו לו והוא לא הצליח לשרוד. והיום ישב גיבורנו ליד ילד תכול עיניים שכיסה את פניו כשהגיבור נכבל בשרשרת עם קריפטונייט, החומר מהכוכב שממנו נחת סופרמן, שלקח ממנו את כל הכוחות. ואז גם הוא עצמו, העיניים שלו התכסו בדמעות – כמובן בשנייה שקלארק קנט אחז באהובתו שצנחה לה מהגג שנייה לפני שהתרסקה, ואמר לה שהוא מחזיק אותה והיא שאלה אותו אבל מי מחזיק אותך.
חלק שלישי
כי גם גיבורנו צנח יום אחד בלי מצנח והתנגש בכוכב הלכת הזה וכיכב שלא מרצונו בתסריט זהה לזה שאליו נקלע כריסטופר ריב בתאונת הרכיבה הגורלית. אבל לעומתו, הגבר שכאן שרד נגד כל סיכוי וחזר וחזק. וכמו הגיבור בחליפה הכחולה אדומה גם הוא יצא פעם אחר פעם להציל עלמות אבודות, אך בדרך שכח להציל את עצמו, וגילה שהן הקריפטונייט שלו. גם עכשיו הוא יכול לסובב את כדור הארץ, זאת לא בעייה בשבילו. אלא שעכשיו כבר לא נשאר לו את מי להציל.
