אני שור דוהר, אבל לא בכיוון בד אדום שאני אמור לפספס אלא לעבר קיר בטון צבוע באדום דם שברור שאני אתנגש בו. אני רכבת שועטת על מסילה ארוכה ולא לעבר תחנה אלא לעבר רכבת אחרת באותו המסלול אך בכיוון הנגדי. אני גלאקסיה שקוראים לה אנדרומדה הנמצאת בדרכה לא לקצה היקום המתפשט אלא להתנגשות עם גלאקסיה שכנה שמתקראת שביל החלב. אני צוללת שאיבדה את דרכה במצולות ושוקעת לא לעבר נמל תת-ימי בסגנון ז'ול ורן אלא לפגיעה בקרקעית האוקיינוס הכי עמוק. אני לבה מתפרצת מהר געש שהיה כבוי חמש מאות שנה ועכשיו היא לא מתרכזת בבריכה רותחת ומבעבעת בראש ההר אלא זורמת במורד התלול ומתנגשת ומוחה את כל הכפרים והערים שבדרכה. אני אופנוע של פעלולן שמפספס את רמפת הירידה מהמקפצה ועוד מעט הוא ייגמר לא על מזרן ביטחון אלא על האספלט כבליל של שברים פתוחים ומדממים. אני מלון בלאס-וגאס שסיים את דרכו אך לא הופך למוזיאון לאלביס אלא מרופד במעטפת של דינמיט במיקומים אסטרטגיים וקורס לתוך עצמו בענן אבק. אני צפלין שהשם שלו מתחרז עם הינדנבורג שהגיע בטיסה ישירה מאלמניה לחוף המזרחי בארצות-הברית-של-אמריקה אבל שנייה לפני שהוא עוגן עולה השמיימה עם נוסעיו בהתפוצצות מימן אימתנית. אני כלי-רכב חלל שקוראים לו צ'לנג'ר שלא הספיק לצאת מהאטמוספירה ועולה החללה באחת מההתפוצצויות הלא-גרעיניות הגדולות בהיסטוריה, או שמא אני החללית הישנה ביותר בצי שקראו לה קולומביה, שלא הצליחה לעבור את מחסום הפלזמה של האטמוספירה ובערה עם עוד שבעה אסטרונאוטים לתוך אדמת טקסס ולואיזיאנה. אני מטאור ענקי החודר לכדור-הארץ ומתפוצץ בטונגוסקה סיביר ושורף שישים מיליון עצים על אלפיים קילומטר רבוע. אני גל ימי בגובה מאה מטר המתרומם וצונח ומתנגש בחופי הוואי חמש אפס. אני כדור שלג המתחיל כפינג-פונג במורד סא-מוריטס ומסיים ככדור קרח ענקי על אתר חובבי סקי. אני סופת עילעול הלא היא טורנדו המעיפה לא רק את הבית של דורותי מקנזאס אלא מעבירה את כל המדינה מהמידווסט לחוף המערבי. אני כוכב מסוג על-ענק אדום שמתנפח לגודל פי אלף מהשמש שלנו וסופו ידוע מראש. אני חור שחור שהוא כוכב שמיימי שקרס לתוך עצמו ומעכשיו בולע כל דבר שנקלע בדרכו כולל את האור עצמו. אני גל הדף מפצצת מימן העובר על פני האדמה במהירות מהירה יותר מהעין ומוחה ומוחה ומאדה. אני ההבזק מפצצת אטום המטביע את צילם של מלוכסני עיניים על האספלט למאה שנה וכבר משאיר אותם שם לנצח. אני איחוד בין שני תאים שלא מפסיק בזה אלא מתחלק ומתחלק עד שמשתלט וצריך להקרין עליו תופת כדי לרסנו. אני יקום אחד שחודר לתוך יקום שני ושלישי ורביעי עד שהוא מגיע לקיר בטון צבוע באדום דם. די את. אוי לי.
