לבכות, כן. רצי את רצונות האחר כי הם גם שלך, גילית. זה יושב אצלך בגוף במקום שלא חשבת שיישב. הוא אמר לך שיבקר בו וביקר ואמרת כי טוב. לא זימה. אהבה. והשתוקקות לך כאילו לא היה מצעד. לא קילומטרים של שיער, אף סערה והרבה סערות. ולא להתרחק ולהרחיק, להתקרב ולקרב ולהקריב. שה תמים, פיה תמימה, מכשפה חפה מפשע. מתעוררת עכשיו כי זאת השעה שלך. השעה שלו. שעון עולמי, יקומי, תת-עורי. ברור שהאדום יתנקז, בעידן המכשפות הגדולות הקיזו דם כדי לנקות. ודמך שאשפה הוא בעינייך בעיניו יהיה מעדן. תני לו שישתה וכמו בספר חולית יהיה חליפת הזיקוק שלך. זיעה יוצאת והופכת למים ששותים. דם יוצא ומזוכך לנוזל שיכבוש את מקום משקה הפולים ההם מקולומביה. ימשיך לשאול. את יודעת שלא יניח לשום שאלה להישאר לא ענוייה. דמייני כלי חרס הצונח אל הרצפה ואת ההילוך החוזר שבו הוא ממריא את האצבעות שהחזיקו ושמטו אותו. ואת נישקת כל אחת מאצבעותיו, והוא נישק את רצועת העור ואמרת כי טוב. טובה תמיד.
שלמה עכשיו.
