ישראל, 05:00, יום ראשון. הקברניט גיל צור ירד לפתח ביתו הנאה בקיסריה בתיזמון מושלם עם רכב הפיק-אפ שהגיע לאסוף אותו. אוויר הבוקר הצונן שקידם את פניו מזכיר לו בכל פעם את גיחות הבוקר המוקדמות בטייסת הפאנטומים בבסיס תל-נוף. שם הכיר את מיטב חבריו שרובם מצאו את דרכם כמותו לחברת התעופה ושם גם פגש את מירי פקידת המבצעים שאיתה התחתן. מירי שאותה השאיר לפני כמה דקות שרועה מסופקת במיטתם הרחבה. הפעם ייעדר מהארץ במשך שבוע והוא בטוח שהמאמץ המיוחד והעילאי שעשה יחזיק אותה בחתיכה אחת עד שישוב. כמובן הגלולה הכתומה המשוננת סייעה לו הרבה באותו הלילה כמו בלילות רבים אחרים והוא ימשיך להנות לאורך כל היום מזרימת הדם המוגברת בגוף. מי יודע, אולי יהיה לה שימוש גם אחר-כך, במטוס, בגובה 30 אלף רגל. הוא כותב לעצמו תזכורת בפאלם לקפוץ לבית המרקחת הקבוע בחו"ל שם הוא מחדש בכל פעם את המלאי. האמת, לרוב הוא מחבב את החיים הטובים של טיסות "קוויקי" ללונדון או פאריס ובחזרה באותו יום, אבל מדי פעם הוא משלב את עצמו גם באותן הטיסות הארוכות לניו-יורק. באחת מהן, לפני שנים, הוא הצליח אפילו לשבור את שיא המהירות העולמי בטיסה בין היבשות.
אתמול היה 11 בספטמבר. אפילו שחלף כבר יותר מעשור מאז שמטוסי יונייטד ואמריקן איירליינס פגעו במגדלי התאומים והפילו אותם, שנים שבהן לא התרחש בתאריך הגורלי פיגוע ראווה בתעופה העולמית, ביום הספציפי הזה הוא הרגיש לא בנוח להמריא ונתן לטייסים אחרים לבצע את הטיסות. ממש כמו אז באמצע שנות השמונים, כשלא אהב לצאת לגיחות הפצצה על מטרות המחבלים במחנות הפליטים בלבנון ונתן לצעירים לבצע. פעם אחת זה הציל את חייו. רק מעטים שותפים לסוד הזה, אבל הוא היה אמור להיות הטייס של הנווט רון ארד שנפל עם הפאנטום שלו לתוך אחד מקיני הצרעות בארץ הארזים ונרצח שנים מאוחר יותר בשבי של איראן ושליחיה בלבנון. אבל צור הודיע בבוקר של אותו יום שהוא חולה, מחק את עצמו מההצבה המבצעית, ונתן לטייס הגינג'י אסף ולרון חסר המזל לצאת ביחד צפונה. ההמשך ידוע. הפצצה שהמטוס היה אמור להטיל התפוצצה מתחת לכנף, שני אנשי הצוות נטשו את המטוס, ורון צנח כפרי בשל לידיים את אירגון "אמאל". צור נזכר שאחרי כמה שנים ביקשו דווקא ממנו ללוות את האלמנה תמי ארד בביקור בטייסת. הוא נזכר גם באירוע המביך שהתרחש כשהסביר לה ארוכות שהפאנטום מסוגל לשאת פצצות חכמות. "כן", ירתה לעברו בציניות, "ראינו כמה הפצצות שלכם חכמות". היא לא ידעה שצור השתמט מהטיסה הגורלית של בעלה וצור לא מצא לנכון לעדכן אותה.
אך אתמול חלף בשלום, כל מטוסינו שבו בשלום לבסיסם, ועכשיו הוא בדרך לשדה התעופה. עוד מעט תיכנס המכונית בשערי השדה ששמו הוסב לשדה התעופה רמון, על שמו של איש צוות-אוויר אחר שקיפח את חייו כשזכה להשתתף בטיסה חסרת מזל של מעבורת חלל מתפרקת של נאס"א. צור יחלוף במרכז המבצעים לשתות אספרסו כפול שאותו ימהל במעט אלכוהול ויקבל עידכונים אחרונים על מזג האוויר והמצב המודיעיני בדרך הארוכה. הוא יתיישב בתא הטייס של הבואינג-747 כחצי שעה לפני שיעלו ראשוני הנוסעים. כמנהגו ישרבב את מבטו מחוץ לדלת האמורה להיות נעולה ויצפה בכל אחד ואחד מהאנשים שהוא נבחר להיות נהגם ב-9,000 הקילומטרים שעד לחוף המזרחי של צפון-אמריקה.
קודם יחלפו על פניו נוסעי מחלקת תיירים, אחר-כך יושבי הביזנס ובסוף יגיעו המיוחסים באמת של המחלקה הראשונה. על אלה הוא יעמיק מבט במיוחד. הם שיאכלו טוב, ישתו ממש טוב ויישנו כל הדרך לארצות-הברית מכוסים למשעי על מיטות מעופפות בקדמת המטוס. הוא יקווה שיצליח לזהות מישהו מהם כך שיוכל לשלוח אליו דיילת עם כרטיס הביקור שלו. מי יודע מה הוא ובני ביתו יצטרכו בהמשך החיים, ומי מתאים יותר מהנוסעים הכבדים ואסירי התודה האלה לתת להם את זה. חייך לעצמו כמו לפני כל טיסה. הנוסעים לא יודעים שנוכחותם של הקברניט וטייס המשנה בקוקפיט היא סימלית; בימים אלה המטוס כבר מסוגל להמריא לטוס ולנחות ללא מגע יד אדם וצי המטוסים המודרניים של החברה עושה את זה כבר שנים; המטוסים ממריאים רכובים על קרן המכ"ם ומתבייתים על קרן אחרת כשהם מתקרבים לקצה המסלול של שדה היעד. אבל הזמן עדיין לא בשל להודיע לקהל הנוסעים שהם טסים ללא ליווי אנושי. במיוחד לא לישראלים. עוד מעט הוא ידבר אליהם ארוכות בקולו ויספר להם דברים ממש לא נחוצים בכריזה המרכזית במטוס. הנוהל מחייב זאת במטרה שכל אחד מהם יתרגל לזהות את קולו כדי שהפקודות יישמעו לו ידידותיות במיקרה חירום. היום הוא יקריא מהנייר את את נתוני מזג האוויר, יספר כמה דיילות ופרסרים יש במטוס ויודיע שארוחת הבוקר תוגש כשעה לאחר ההמראה ועם הכניסה לגובה השיוט. כוסות השמפנייה ומיץ התפוזים הטבעי כבר נאספו מנוסעי מחלקות היוקרה והוא מתחיל להסיע את המטוס למסלול הארוך בשדה.
הג'מבו הישראלי התפוצץ כשהיה בטיסה מעל הבלקן. מסקנות הביניים של ועדת החקירה שהקימו השב"כ, האחראי לביטחון התעופה האזרחית בישראל, והמוסד לתפקידים מיוחדים, כפי שהוגשו לראש הממשלה הממונה עליהם, קבעו שהמטוס הופל עקב פגיעת שני טילי קרקע-אוויר. עוד קבעה הוועדה כי מערכות הלוחמה האלקטרונית שהיו במטוס לא פעלו, בניגוד להצלחה המלאה שהיתה למערכות דומות שהותקנו במטוס ארקיע והצליחו לשבש את שני הטילים ששוגרו לעברו לאחר שהמריא ממומבסה, קניה. בטיסה 582 של ארקיע היו 260 נוסעים ברי-מזל בהרבה מ-450 הנוסעים ואנשי הצוות שהצטופפו בטיסה 669 של אל-על שהתרסקה. הוועדה המיוחדת קבעה כי האחראי להפלת המטוס הוא החיזבאללה והמסקנה חוזקה על-ידי בהודעה לא רשמית שפורסמה בשם האירגון בביירות זמן קצר לאחר ההתרסקות. הפלת המטוס הוקדשה להאדי נסראללה, בנו הבכור של מנהיג החיזבאללה חסן נסראללה, שנהרג בשנת 1997 בהיתקלות עם כוחות צה"ל בדרום לבנון. לעומת זאת, ערוץ הטלוויזיה של האירגון "אל-מנאר" לא התייחס כלל לאירוע.
