אני אוהב את זלדה
היא נוגעת בי במקומות
לוקחת אותי למחוזות
עתיקה ישנה נושנת
ועדיין בהווה
היא מלווה
מהמלחמה הארורה ההיא
למקום של אש
מהשמש השוקעת בפירמידות
אל זריחתה בנתיבי שמשון
שוב אל גדות היאור
וחוף עזה
הדליקו נר במצדה
מלילות כוכבים עמומים
אל ימים מסנוורים מהבזקים
שיר ועוד שיר
בספר
פנים לצד פנים
בטבלה
הלא הר הלא אש
מצורר לצורר
לצרור טילים
לצרור ילדים
לדיסקית אבודה
בל נצבע את המלחמה בירוק
שושנים שחורות
על אבנים לבנות
לכל איש יש שם
שנתנו לו הוריו
ולקחו לו מפקדיו
מוקדש לזלדה [לא המשוררת]
