רַבִּים חוֹשְׁבִים, כִּי שְׁנַיִים זֶה הַמִּסְפָּר הֲכִי קָרוֹב בֵּין זוּג.
חָבוּקִים, קְרוֹבִים,
מְאוּחָדִים, נִצְחִיִּים.
אַךְ אַתְּ וַאֲנִי, אֵין כֹּל סָפֵק כִּי לֹא נִסְתַּפֵּק, בְּכָךְ.
נֵצֵא וְנַמְצִיא מִסְפָּר זוּגִי חָדָשׁ, צָמוּד יוֹתֵר מִשְּׁנַיִים.
נִקְרָא לוֹ אֶחָדַיִים.
