בוא הלום.
קרב הנה זר מוחלט שלי.
הרי קירותיי, הנה גני.
העת מתאימה.
בוא, הבא, העמס, השכח מליבך את העיר האחרת.
בוא לעירי הקטנה בשיפולי הארץ.
היסוסיך כולם השכח מליבך.
אל תחשוש, שהרי הרגעתיך כבר.
יודעת כי הרבה מנת חלקך.
הנח לי להיות בית, בכל יום ובכל ליל ובכל האור ובכל חושך.
אינני יכולה להציע לך דבר פרט לעצמי ואלה שעימדי.
זאת רק אני, קאתי,
ובאתי לסדר את הדברים כהלכה,
כאן באנקת גבהים,
בחברת העצים.
אנקה, חשש בצידה, אך ביטחון בעיניים שלא יכולות לשקר.
שלא יודעות לשקר, שלא ישקרו.
אל תניח לעצמך להרגיש לבד, כאילו אין עבורך בית.
קניתי לך את החלב שאתה אוהב.
