http://www.youtube.com/watch?v=9ZEURntrQOg
פעם אפילו לא מזמן הייתי בוכה משירים כאלה, מהסיקסטיז כמובן. למשל Happy together של ה-Turtles. לא מתייפח כמו נקבה, רק נקווה עיגול לחלוחי בזווית הפנימית של העיניים. כי שיר כמו זה, So happy together, מדבר על נער שאומר לנערה זה רק בסדר שהנער חושב כל הזמן על נערתו ואולי אני אשקיע עשרה סנט ואתקשר אלייך ואת תגידי שאת שייכת לי ודמייני כמה העולם יהיה טוב. והוא גם שר לה כשאת איתי השמיים נהיים כחולים, ולא משנה איך הם יטילו את הקוביות – זה נועד להיות, ואני לא רואה אותי אוהב אף אחת אחרת. כמו שיר אהבה על שניים שהם ביחד, אבל לקראת הסוף יש טוויסט, כשהוא אומר So happy together, וברקע יש כמה נערים שמזמזמים Wooooo חצי נוגה ומדאיג כזה, כמו שירת מקהלה עטויית טוגות בטרגדיה יוונית, ואז הוא אומר עוד כמה פעמים So happy together ואז מגיע הטוויסט שהיה לו רמז מטרים, כי הוא שואל How is the weather? ואתה מבין שהכל עד עכשיו היה חלום ושהוא מנסה להישאר איתה על הקו בכל מחיר ומדבר על מזג האוויר. גם אני המצאתי בגיל התיכון תירוצים לדבר בטלפון עם אהבותיי החד-צדדיות.
http://www.youtube.com/watch?v=cNcXFy8QTC4
אבל היום כבר אני לא נעצב אפילו קצת משירים כאלה ואפילו לא מהשיר Alone again or של להקת Love, שבו הוא אומר הייתי יכול להיות מאוהב כמעט בכל אחת אחרת, אבל. כי אני תמיד הייתי יכול להיות עם מישהי אחרת, אבל הלכתי תמיד על הסיכון.
http://www.youtube.com/watch?v=cAu3a7CMA84
או Somewhere there's a place for us, שיר שכתב הגאון לאונרד ברנשטיין למחזמר סיפור הפרברים, ששמעתי יום אחד באמצע הלילה בשנים שהמערכת הייתה דלוקה קבוע כדי שלא ארגיש שאני נרדם לבד, ואמרתי לעצמי בטוח תהיה נערה שתבוא למקום שלי ואז הוא כבר יהיה שלנו והזמן יהיה שלנו, כמו שאומרים בשיר.
http://www.youtube.com/watch?v=wn4HJ9-3OBA
ויש כמובן גם את Passion flower של ה-Fraternity brothers, ששם הוא אומר שהוא רק שומע את שמה והוא משתגע, וקצה היקום יודע כמה פעמים אני השתגעתי משמות. ואני לא יכול שלא להזכיר את My year is a day, שזה על אחד שכל יום אצלו נראה כמו שנה, ואתן יודעות למה. השירים האלה היו מתנגנים ברדיו שהיה דלוק בבית ילדותי כל הזמן, ממש כל הזמן.
http://www.youtube.com/watch?v=vS7X3Xolq-I
בשנים שבהן כבר הייתי גדול הייתי משמיע את כל השירים האלה רק כדי להתעצב ולבדוק אם עדיין נשארו לי דמעות, למשל את As the years go byשל Mashmakhan.
