אור

"אתה יודע שזאת מוזיקה טובה ואני יודע שזאת מוזיקה טובה אז עכשיו תעביר ל-VH1"
אור עוד לא בן שנה אבל יש לו טעם טוב במוזיקה. אתה מהמהם לו את ריף הגיטרה המוכר ביותר בכל הזמנים, של SMOKE ON THE WATER ("טה-טה-טה, טה-טה-טה-טה, טה-טה-טה, טה-טה") והוא מייד מתחיל לנענע בעדינות את הראש קדימה ואחורה כמו חובב רוק כבד אמיתי. לתנועות האלה הוא מגניב מבט כזה בעיניים שאומר "אתה יודע שזאת מוזיקה טובה, אני יודע שזאת מוזיקה טובה, ושנינו כאן באותו הראש". תהיו בטוחים שיש לו טעם טוב. בדקתי. נגיד אתה שם לו את ערוץ התינוקים "ילדות ישראלית" שמנגן שירי פעוטות וילדים כל היום, הוא יתחבר לזה רק לכמה דקות ויאותת לך שעדיף משהו אחר. MTV? לא ממש. רק כשאתם מתיישבים על איזה שיר שווה ב-VH1 הוא מתחיל לזוז.

הרבה ריפים אלמותיים מתנגנים לו בראש לאורך היום
טוב זה מובן, אביו המאמץ הוא תום, האיש הקבוע הנחמד והמיוחד עם הקוקו שמתייחס לאור מינימום כמו הבן שלו ושיש עליו מטמון מוזיקלי נייד כל הזמן. תהיו בטוחים שאור גדל על מוזיקה משובחת ושהרבה ריפים אלמותיים מתנגנים לו בראש מהבוקר ועד הערב. זה יכול להתחיל אפילו מנסיעת הבוקר מהבית עם החצר הגדולה למטפלת. בביוגרפיה שלו יכתב שהוא תופף כבר מגיל 11 חודשים.

למה להשמיע לו את פינק פלויד לתינוקות אם הוא כבר שומע את פינק פלויד האמיתיים?
גם פינק פלויד לא זרים לאוזניו הרכות של אור, כי כמעט בכל הזדמנות שאור נוסע באוטו הגדול של תום יש ברקע איזה דיסק שלהם, ותמיד מהנחשבים יותר. יום אחד, לפני שנחשפתי לפלייליסט המקובל במשפחה הקטנה הזאת אמרתי לתום שאולי כדאי להשמיע לאור את "פינק פלויד לפעוטות", והוא שאל אותי למה להשמיע לו את פינק פלויד לתינוקות אם הוא כבר שומע את פינק פלויד האמיתיים..

ההתחלה של אור ושלי
הסתכלתי על העולל הקטן והפגיע שרק הגיע והגעתי למסקנה שזה אחד מהקטנים שהכי אוהב. ואיך שכתבתי את השורות האלה ובתחנה שלי באינטרנט מתנגן השיר של קווין DON’T STOP ME NOW, שרק יום לפני דיברנו עליו. ובקשר לאור הקטן זה ממש ממש מתאים. נראה כמו אחד שיש לו תוכניות.

אפשר להנות ממנו בלי לתפוס אותו וליירט ניסיונות התחמקות
כשרק הכרתי את אור ראיתי שהוא "ילד נוח". באופן כללי, תינוקים ואני לא מסתדרים כל-כך טוב מבחינה אחיזתית, כי הם מטבעם נורא קופצניים ואני שונא להחזיק חזק מישהו כזה קטן. לא היה תינוק ששרד עליי במנוחה יותר מחצי דקה-דקה, כי הם ישר זזים ואני משחרר אותם לדרכם, כלומר אומר להורים שלהם לקחת אותם. אבל אור הוא התינוק הראשון שבאמת ישב עליי ככה בשקט, ושיכולתי להנות ממנו בלי לתפוס אותו וליירט ניסיונות התחמקות. עם זאת אני חושד שהאידיליה הזאת תגיע לסיומה עוד מעט, כי הוא מתחיל להחריף את התנגדותו.

ועוד משהו: אור מחייך כבר מהשנייה הראשונה שהוא רואה מישהו בבוקר
כשאור מתעורר בבוקר הוא לא בוכה או מיילל או משהו לא חברמני כזה. יש לו לול והוא פשוט נעמד לו ככה באחת מהפינות ומדבר לעצמו עד שמישהו שם לב שהוא כבר ער. כבר כמה פעמים כשהתארחנו הוא ואני באיזה מקום התעוררתי מהדיבורים/מילמולים/קולות שלו והגעתי מייד לשחק איתו. ועוד משהו: אור מחייך כבר מהשנייה הראשונה שהוא רואה מישהו בבוקר.

 בטוח שראיתם תינוקים צוחקים, אבל חיוך כזה ספק רב אם זכיתם לראות
אור הוא גם התינוק היחידי שלא היתה פעם אחת מתוך כל הפעמים שפגשתי אותו שהוא לא חייך מייד. לא תמיד זה מגיע לבד, אבל במיקרה שהוא לא חייך כשראה אותך אין מצב שאתה אומר לו איזה משהו חצי מצחיק והוא לא צוחק מייד. אני בטוח שראיתם תינוקים צוחקים, אבל צחוק כזה ספק רב אם זכיתם לראות. זה חיוך ענק, זה חיוך של כוכב קולנוע או מינימום שחקן בסיטקום משפחתי. הוא גם כמעט לא בוכה, ואם כן אז תהיו בטוחים שיש לו סיבה מוצדקת, וגם אז זה רק לכמה שניות.

לא קשה לדמיין אותו גולש לו על שלג במזחלת השלג מהעץ היפה
אור הוא תינוק ירושלמי, ולכן הוא מחושל יותר מאיזה דוד שהיגר לתל-אביב בגלל הקור וחוסר החמצן בגובה 800 מטר. הוא לא יושפע בקלות מאיזה משב רוח או יום שהטמפרטורה בו יורדת מתחת לעשר מעלות. אני לא מתקשה גם לדמיין אותו גולש לו על שלג פעם בשנה במזחלת השלג היפה שלי מהעץ ומסגרת המתכת שמצאתי בגיל 10 ליד גבעת התחמושת.

 כשאור רואה מצלמה מתקרבת הוא לא רומז תפסיק לכוון אליי אלא נותן מייד תשומת לב וחיוך הולם
אור הוא דוגמן צילום מדופלם, כשאור רואה מצלמה מתקרבת אליו הוא לא רומז תפסיק לכוון אליי אלא נותן מייד תשומת לב וכמובן חיוך הולם. צילמתי אותו בנייד שלי וכשהראיתי לו את זה אחרי כמה ימים הוא מה זה נהנה. אחרי איזה שעה הוא הסתכל על המכשיר כדי שאראה לו עוד פעם. אז הראיתי לו את עצמו שוב.

אנחנו שתינו קוארבו גולד ובירה, ואור שתה לבד מהבקבוק שלו
אור הוא ילד חובב בילויים. הנה, למשל יצאנו לשתות בירה במדרחוב בירושלים ביום שישי בבוקר די צונן, והתינוק הזה ישב לו שעה/שעה וחצי בעגלה שלו בלי לעשות בעיות. להיפך, אנחנו אכלנו שניצלונים והוא אכל להנאתו ביסקוויטים, אנחנו שתינו קוארבו גולד ובירות, ואור שתה לבד מהבקבוק שלו.

 לא שהחורף או הקור מפריעים לאורצ'יק; זה דוד דרור שסובל מהקור
בשלב הזה אור רק עומד ועדיין לא עשה את צעדיו העצמאיים הראשונים אלא אם מדובר בלהקיף את השולחן העגול במירוץ אחר מנצנצים ומצתים שכמובן מורחקים ממנו לצד השני. אבל מייד כשהוא יתחיל אני מבטיח לצאת איתו לטיולים. בטח כבר יהיה אביב עד אז. לא שהחורף או הקור מפריעים לאורצ'יק; זה דוד דרור שסובל מהקור.