והנה שוב בא החודש הראשון של השנה,
וכבר נגמרו החגיגות
וכבר שככה ההתרגשות מהספרה החדשה שלה.
גם מארס הגיע שוב והוא כתמיד חודש הפכפך,
עוצמתי כמו דמות האל שנתנה לו את שמו.
יום ראשון נוסף של אביב נוסף,
והסתכלת על ענני הנוצה,
ונזכרת,
בליטוף הנוצתי העדין והמטריף הזה
שאת כה אוהבת על העור.
וכמו עוצמת השרבים של מארס
כך גם העוצמה של מה שמכה לך באמצע החזה.
זה היה החורף האחרון.
כי כשאת נכנסת לחדר את מוצאת אותי שם,
שואל אותך איפה היית כל הזמן הזה.
