דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

מגנום

היומן שלך ריק, הדף לבן, אבל נותרה לך עוד משימה אחת

בנערתך ירו, החווה כולתה בלהבה, אבל המגנום שלך איתך

כבר שכחת את מי אהבת, רוכב על כלי מברזל, בין שתי ערים

בצהרי היום, לפנות ערב, או באור הראשון שהוא הכי טוב לצילום ולצליפה

גילית את זה מאוחר, שאתה יכול לקלוע בין העיניים, בדיוק באמצע

הגיעו צעירים ממך, מבט בהיר ושיער בהיר, כמו שאתה היית

אבל אם הם רוצים עבודה טובה, ג'וב נקי, אתה עדיין הכתובת

לא משאיר איזור לח, לא משחית לריק, לרוב נעלם מייד אחרי שנגמר

נחש לבן, ספינת אוויר מפלדה, בתולה מברזל

כולם כתבו את התסריט, אתה המבצע, וזה שכותב הכל מחדש

לא מאמין בדבר פרט לעצמך, לא רוצה לזכור מה עשית, כדי שתוכל לישון

 הם יקרא לזה רצח, אבל אתה צריך להתפרנס, ומה אם המקצוע בזוי

עינך רואה הכל, עירטול מכוון או מיקרי, סכנה אורבת

נותרה לך רק משימה אחת לבצע, סימן ההכר, שיישאר לתמיד

חשבת שהסוס הנאמן ימתין לך בחוץ, אך מקול היריות הוא נמלט, ועכשיו החלון מסורג

הדף ריק, היומן שלך לבן, הלב שלך שחור

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן